×

   
קהילה - סיפורים ושירים
אנילז
5
2

הערפדמיקים חוזרים! 12/02/2017

פרק ראשון: המכתב
זה היה עוד יום ממקמק בו טיילתי לי עם החברה שלי מייבליס. מיני ומלודי שיחקו ביניהן תופסת, ובדיוק כשעמדתי להיכנס למיקפה, נחת לידי מטוס נייר. הופתעתי מאוד, שאלתי את מייבליס מה אני אמורה לעשות. מייבליס לא חשבה יותר מידי ופתחה את המטוס. כעבור רגע סגרה אותו. חטפתי את המטוס מידה וקראתי את המכתב שנכתב בדיו סגול : "שלום, קוראים לי בנרו, ואני בן 13. אני חושב שאת מאוד יפה וחכמה. בקיצור – את יכולה לפגוש אותי במערה באי מחר? מקווה לראותך". פרק שני: ההחלטה
מייבליס חייכה. "יש לנו פה מחזר!" היא צחקה ותקעתי לה אגרוף בבטן. יכול להיות שהשולח של המכתב נמצא פה וייעלב ממייבליס. "נו, אז מה את אומרת?" שאלתי את מייבליס. מייבליס הייתה בשבילי כמו אחות גדולה והתייחסתי לעצות שלה ברצינות רבה. "לדעתי, קטנטונת, את לא בנויה לדייטים. או שתלכי למערה ותזרקי שם מכתב או שפשוט לא תבואי. זה לא יהיה סוף העולם". ביני לבין עצמי, ידעתי שמייבליס טועה. ריחמתי על אותו בנרו המסכן שיחכה לי ולא יזכה לתשובה. בסופו של דבר החלטתי ללכת למערה ולחכות ולראות מי יבוא לשם. במקרה הכי גרוע, פשוט אלך משם.

פרק שלישי: הוא מגיע
הגעתי למערה, ועבר זמן רב. בדיוק כשרציתי ללכת, וחשבתי שזו הייתה מתיחה, ראיתי מיקמק במסכה כחולה עומד בפינה. "פססס" הוא לחש לי. התקדמתי לעברו ושאלתי בשקט: "יכול להיות שאתה..." "בנרו?" הוא שאל חזרה וענה "כן, אני בנרו". הסתכלתי עליו בפחד. הייתה לו מסכה גדולה וכחולה, העיניים שלו היו שחורות ומפחידות. הוא לא היה בגובה שלי, הייתי בטוחה שזו מפלצת. "אני שמח שבאת" הוא אמר בקול חלש "ידעתי שאת מיוחדת".

פרק רביעי: לא רק אהבה
"אנילז, התאהבתי בך מהרגע הראשון שראיתי אותך, אבל זו לא הסיבה היחידה שקראתי לך... שמעתי שהיית מרגלת?" הרגשתי שאני הולכת לבכות. "כן, הייתי מרגלת פעם, אבל פרשתי, ולא משנה כמה אמרתי את זה אף אחד לא הקשיב לי. חשבתי שבאמת רצית שאני אבוא, לא כדי להציל איזה חתול, אלא כי חשבתי.... שבפעם הראשונה בחיי, למישהו פה יהיה אכפת!" כעסתי ובכיתי תוך כדי. לא נתתי לו להמשיך לדבר, בלי לחשוב פעמיים, הזזתי את בנרו מחוץ למערה, אל האי. פתאום גופו נעשה שחור.

פרק חמישי: הערפדמיקים
"מה עשית?" הוא צעק. פתאום הגוף שלו התפורר באוויר. השיניים שלו נעשו חדות, שערו הפך קוצני. העיניים שלו נהיו תוקפניות ופתאום רגליו נעלמו. לפני עמד לא אחר מאשר ערפד. "אמל'ה!" צעקתי וניסיתי לברוח. הספינה של האי תגיע רק עוד שלושים שניות. מה אני אמורה לעשות? "אני יודע שזה נראה מפחיד" אמר בנרו בקול נמוך "אבל זו הסיבה שקראתי לך. ערפד אחד נשך אותי, ומאז כל פעם שאני באור יום, אני הופך לערפד" הוא התקרב אליי יותר ויותר. "בבקשה.... מסתובבים בעולם כל כך הרבה ערפדמיקים אומללים שמחכים לעזרה...." לא ידעתי אם להאמין לו. "אני חייבת לעזור לו". "ואם אני לא אעשה כלום?" אמרתי בפחד. הערפד הסתכל סביב ולפתע מבטו ננעל על מייבליס שישבה על סלע בים. תוך רגע הוא נשך אותה בצווארה.

פרק שישי: המשימה
"לאאאאא" צעקתי. אבל זה היה מאוחר מידי. מייבליס, החברה הטובה שלי, הפכה לערפדית. "מה עשית?!?!!?!" בכיתי. "אני מצטער" הוא אמר "אבל זו הדרך היחידה שבה היית עוזרת לי. בבקשה". הסתכלתי על הערפד הרשע ועל מייבליס המסכנה שלי, ואמרתי: "מה אני צריכה לעשות?"." ללכת לחדר הבובות ולהיכנס לחדר של מונדו. בתוך החדר תראי דלת סתרים, תיכנסי לתוכה. בתוכה תמצאי מכשפה אדומה, תתני לה את הפרח ממעיינות אנוביס, והיא תיתן לך את השיקוי". הראש שלי הסתחרר. "איזה פרח?" שאלתי. "את צריכה לקחת ארבע פטריות ולשרוף אותן. את הנוזל שיהיה לך עלייך להקפיא בחדר הקרח – דרגה שלוש. אחר כך, תפזרי עליו שבבי יהלומים מקולר המינימיקים ואת מה שיהיה לך, תביאי למכשפה. הכל ברור?" הוא שאל. "הממ... לא ממש" הודיתי "אין לי מפתח להיכנס לחדר של מונדו".

פרק שביעי: הפתרון בצורת משולש
תוך כמה דקות מצאתי את עצמי בהר הגעש, שורפת ארבע פטריות אדומות. עדיין לא מצאנו פתרון לכך שאין לי מפתח לחדר של מונדו, אבל בינתיים ניסיתי לעשות את כל הדברים האחרים. כשהנוזל הוקפא, פיזרתי מעליו שבבי יהלומים (מיני מאוד התבאסה שנהרס לה הקולר) הוא היה נראה כמו ורד אדום מדהים ונוצץ. הגעתי לדלת של החדר של מונדו, לא ידעתי מה לעשות, איך אוכל להיכנס? לפתע ראיתי חור קטן בקיר בצורת משולש. לחצתי עליו ולפתע נגלתה מאחורי דלת ברזל עבה. נגעתי בה מוקסמת, כשלפתע שמתי לב על תבליט של יד על הדלת. הכנסתי את היד שלי לתוך היד והיא התאימה בדיוק. תוך רגע, מצאתי את עצמי בתוך החדר של מונדו. יש!

פרק שמיני: המכשפה
לא עמדתי לתהות מה בדיוק קרה פה ואיך זה הסתדר, אלא רצתי לדלת הנסתרת בחדר של מונדו, וראיתי שם את המכשפה. "את מוכנה להסביר לי מה קורה פה?" שאלתי אותה. המכשפה חייכה ולפתע זהרה באדום. "קוראים לי רוזלטנה ואני אשתו של מיק דרקולה. דרקולה שלי מעולם לא היה רע ורק מכיוון שהבית שלנו היה שחור, והוא היה ערפד, כולם החלו להפיץ עלי שמועות ועל זה שהוא רשע". דמעות החלו לרדת מעיניה. "דרקולה שלי נפטר, אך ידעתי שהוא יחזור לנקום את נקמתו. זה קרה היום. היום שישי השלוש-עשרה, וזו הייתה הזדמנות מצויינת בשבילו: הוא הפך את כולם לערפדים, כדי שיבינו את סבלו. הדרך היחידה לעצור את זה היא בעזרת לב טהור". הסתכלתי עליה בפליאה ואמרתי: "לי אין לב טהור. בהתחלה חשבתי שבנרו מפלצת רק בגלל המראה החיצוני שלו". המכשפה צחקה. "אני יודעת, חומד, ואת לא מסוגלת לשבור את הקללה. רק דרקולה שלי מסוגל".

פרק תשיעי: אהבה טהורה של בני משפחה
רוזלטנה פקדה עליי לרוץ לקרחת היער והסבירה לי שהשיקוי ימשוך את דרקולה לשם. "והפרח?" שאלתי. "את הכנת את הפרח הזה לבדך?" שאלה רוזלטנה בתדהמה. "כן, למה?" שאלתי. "רק ילידים משושלת דרקולה מסוגלים לכך" היא אמרה, ונעלמה. רצתי לקרחת היער במהירות הבזק. ייתכן שאני באמת משושלת דרקולה? פיזרתי את השיקוי על הקרקע והחזקתי את הפרח צמוד לליבי. תוך רגע דרקולה הגיע. "מי את?" הוא שאל. "אני אנילז, ונשלחתי לכאן כדי להגיד לך שאתה צריך להפסיק. אני מבינה אותך, אני אף פעם לא הייתי מקובלת, אבל זו לא הדרך". דרקולה נחת על הרצפה והפך לאדם, אדם יפה וגבוה, עם גלימה אדומה. סבא שלי. זה באמת אתה, סבא?" חיבקתי אותו. "לאן נעלמת?" שאלתי. סבא חייך ודמעות ירדו מעיניו. "זה אומר שרוזלטנה היא סבתא שלי? איפה אמא ואבא?" אבל סבא לא ענה וריחף אל המרומים. "אני אוהב אותך" אמר והתפוגג באוויר.

פרק עשירי: המון שאלות, מעט תשובות
לפתע העולם התבהר והכישוף הוסר. ראיתי את בנרו ומייבליס רצים אליי, ראיתי מיקמקים מחבקים זה את זה. אבל הדבר היחיד שלא ראיתי הוא את סבא שלי. דמעות ירדו מעיניי. "מה זה היה?" שאלתי את בנרו, דורשת הסברים. "לא עכשיו" הוא אמר וליטף את שערי. "בואי תירגעי ואז נדבר". הלכנו למיקפה, ושתינו מיקשייק בטעם תות-בננה. "אלו באמת היו סבא וסבתא שלך, והם מתו לפני שנים רבות. זו הייתה הרוח שלהם, שרצתה לתקן את מה שנגרם להם בעולם הזה ואת תיקנת את זה. כמו שאמרתי" הוא סיכם. זה היה קשה לעיכול. כעבור זמן מה שאלתי "ומה בקשר לדלת הסודית הזו?". הוא חייך וענה "זו הייתה הדלת לעולם הרוחות. היד שלך התאימה כי את היית משושלת דרקולה. בגלל זה ביקשתי את עזרתך מלכתחילה" אמר. המיקשייק שלי כבר היה מלוח מרוב הדמעות, ולפתע חייכתי. לפחות יש לנו סוף טוב.

פרק אחת-עשרה: סוף טוב הכל טוב
אז אתם בטח רוצים לדעת מה קרה בסוף. מייבליס ואני המשכנו להיות החברות הכי טובות, ואחותי חזרה ממיקהוליווד, וכששמעה על מה שקרה, נשבעה שלא תעזוב אותי לעולם ותמיד תשמור עליי. טוב, חוץ משבוע הבא, כי יש לה קונצרט, אבל.... עדיין טוב. שמרתי על קשר עם בנרו. עדיין היו לי הרבה שאלות, אבל החלטתי שעדיף שלא אשאל אותן. אם אדע את כל התשובות תמיד, לעולם לא הייתי מי שאני. וכנראה יש לנו מספיק מסתורין בחיים כדי להמשיך לסיפור הבא, לא?
284
165
4036


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
04/03/2017   16:46 נעממה8 165
סיפור מדהים כל הכבוד
04/03/2017   13:15 פולי52538 164
מממדדדההייםם
04/03/2017   12:23 הבהבהב28 163
100מם
04/03/2017   10:03 מקיטה20 162
סיפור מקסים
04/03/2017   09:30 עומר48246 161
סיפור מצוין יפה מאוד בהצלחה
03/03/2017   13:35 עדינה986 160
מקסים הסיפור ששמתי
02/03/2017   17:54 צבי8787 159
איזה סיפור יפה
02/03/2017   16:42 26המיליונר 158
פששששששששששששששששש!
מקסים הסיפור הכי טוב ששמעתי
02/03/2017   14:21 מיקמקקשר 157
החיים הם טובים
28/02/2017   21:01 ברבור2017 156
יאווו זה ספור מענין במיוחד כול הכבוד לכם
28/02/2017   15:18 סלע332 155
כל הכבוד.
27/02/2017   19:15 דרקולה466 154
אני אומר שהסיפור מענין
27/02/2017   18:37 1הגאיה 153
יואו רואים שאת השקעת בסיפור הזה, לפי דעתי זה אחד מה''כתב אורח'' נטובים שהיה עד היום!
שלך באהבה, 1הגאיה
26/02/2017   21:43 שלוקר1234 152
ממש יפה כול הכבוד!!!!!
26/02/2017   21:31 אנילז 151
תודה אני מבטיחה לכתוב המשך. רפונזל, אני ממש רוצה להיות חברה שלך!
26/02/2017   15:10 פרלהXהמלכה 150
ואי זה ממש מושלםם את אלופה בכתיבה תמשיכי לכתוב בסוף יצא לך מזה משו!
26/02/2017   14:04 דמה40 149
יופי
26/02/2017   12:08 תודאל123 148
זה היה אחד הסיפורים הכי יפים שקראתי
25/02/2017   19:47 מתנה12 147
תקשיבי אני פשוט המומה לטובה מהסיפור הזה אני לא יודעת איך כתבת את זה אבל את פשוט מעולה בזה ואני מבקשת שתכתבי עוד כי יש לך כישרון גדול
מקווה שתמשיכי ממני מתנה12332
25/02/2017   16:32 נדבגגייק 146
כל הכבוד
25/02/2017   12:46 ליבירי5 145
יפה !
25/02/2017   07:48 מיקהG 144
מהממת
לא סתם זכית בכתב אורח!
24/02/2017   20:29 ניקוש330 143
כל הכבוד
24/02/2017   16:07 גוליטיה34 142
מושלמםםםם
24/02/2017   15:59 רפונזל931 141
כל הכבוד לך איזה סיפור מדהים איזה מתח זה אין פלא שצוות מיקמק בחרו את הסיפור שלך הוא מהמם ואם תוכלי אשמח לפגוש אותך ולהיות חברה שלך
24/02/2017   12:39 יעל7542 140
מהמם ממש ממש השקעת ישר כוח כל הכבוד!!!!!
23/02/2017   08:05 יובלמה3 139
זה מושקע אני ממליץ לך שתיכתבי גם סיפורים שהם לא רק של מיקמק ויש סיכוי שתצליחי
22/02/2017   19:27 קרינולי 138
אהבתי מאוד את הסיפור תעלי עווד סיפורים!
22/02/2017   18:35 לאנה41 137
ואוו כול הכבוד זה ממש יפה כמו סיפור שסופר אמיתי כתב,המון מחשבה יפה מאוד אהבתי!
22/02/2017   16:47 תכלת 829 136
יפה
21/02/2017   20:23 תכלת 135
מהמם
21/02/2017   20:13 1מיבל1 134
איזה סיפור יפה וקול מהמם
21/02/2017   17:09 תותבננה183 133
סיפור מושלם
21/02/2017   14:45 הנדתסושי 132
100מם!
20/02/2017   19:01 9960גלידה 131
וואו
20/02/2017   18:56 ספוג911 130
זה סיפור מדהים
20/02/2017   16:38 חלומי117 129
כן זה סיפור 100מם!
20/02/2017   15:03 37הילושי 128
ממש ממש יפה זה סיפור ממש חמוד ומקסים ישר כוחך!!!
תמשיכי לכתוב בבקשה!!! :)
19/02/2017   21:35 מעוז02589 127
זה היה סיפור מדהים!!
מתי תכתבי עוד בבקשה תכתבי
19/02/2017   17:39 ברצלונה087 126
נדיר שששששששששששששש
19/02/2017   16:19 הנדתסושי 125
וואו סיפור מרגש ממש אהבתי!
19/02/2017   15:43 דנימק9 124
מושלם
19/02/2017   14:29 קירקה111 123
ואוו! סיפור נהדר ומקסים, רואים שהשקעת מאוד ואני מחכה מאוד לסיפור הבא שלך!
19/02/2017   12:15 מאלישקה 122
וואו ממש יפה ממש אהבתי !
יש לי שאלה כי אני רוצה לכתוב סיפור לכתב אורח .
כמה זמן ישבת על זה ?
איך חשבת על הסיפור ?
איך מוצאים שמות לפרקים ?
18/02/2017   17:58 בונילאני88 121
מדהים
18/02/2017   17:57 מלךשלךשרית 120
מדהים
18/02/2017   17:18 27שירי 119
מדהים!!!!
18/02/2017   16:52 בילצופן 118
קול
18/02/2017   16:21 גשמן2282 117
חמוד!
18/02/2017   16:12 88בונילאני 116
מדהים
1234 >
אודות החברה           נגישות מדיניות פרטיות תנאי שימוש צור קשר