פרק ראשון – רעיון אדיר
שיעור היסטוריה סוף סוף הסתיים, בזמן השיעור המורה עשתה הרצאה ארוכה ומשעממת ובה תיארה את יציאת מצרים, ואחרי שיעור שלם שבו לא הקשבתי לדבריה, היא הביאה שיעורי בית.
כשהגעתי הביתה, נטלתי את שיעורי הבית מהתיק והתיישבתי לעשות אותם. "סכמו בקצרה את סיפור יציאת מצרים". במשך כמה דקות ניסיתי להיזכר בפרטים על הסיפור אבל לא הצלחתי. לפתע עלה לי רעיון מיקצויין! רצתי לכיוון המעבדה, ומצאתי שם את סאני, יושב מול מחשב שהיה על שולחן עבודה מלא בניירת. "שלום סאני!" אמרתי לו ברגע שנכנסתי. "הו, שלום הכתבת!" אמר סאני שראה מי האורחת "במה אני יכול לעזור לך?". "סאני, יש לך אולי מכונת זמן?" שאלתי. סאני לפתע הרצין. "כן יש לי, אבל המכונה מאוד מסוכנת!" אמר סאני, באותה הבעה רצינית. "אבל אני חייבת אותה!" התחננתי בפניו אבל סאני לא הסכים לתת לי את מכונת הזמן. יצאתי מהמעבדה, מאוכזבת. ואז עלה לי עוד רעיון.
פרק שני: מצרים העתיקה
התחבאתי מאחורי עץ דקל גדול שהיה סמוך למעבדה, ועשיתי מארב לסאני. לבסוף, בשעות אחר הצהריים המאוחרות סאני יצא מהמעבדה. חיכיתי עד שקול צעדיו יעלם ונכנסתי למעבדה. חיפשתי בכריות של הספה ומתחת לערימות הניירת של סאני, בחיפוש אחר מכונת הזמן אבל לא מצאתי אותה. כמעט התייאשתי עד שראיתי שלט מוזר מאוד שהיה זרוק ליד אחד הפופים. הרמתי אותו ומיד הבנתי שזאת מכונת הזמן! כתבתי :"מצרים העתיקה", ושער הופיע באוויר מולי. מתוך השער ראיתי ערימות של חול צהוב, ושמש מצרית תלויה במרכז שמים בוהקים. קפצתי לשער בלי היסוס, ולפתע הבגדים שלי השתנו. הם נראו בדיוק כמו הבגדים בתקופת מצרים העתיקה. הלכתי לכיוון הפירמידות הגדולות, כשלפתע שמעתי מישהו צועק: "היי! את! עצרי מיד!"
פרק שלישי: העבדות במצרים העתיקה.
הסתובבתי בבהלה ומיד זיהיתי שזה מיקמק מצרי לפי הבגדים המפוארים שלו. "מה את עושה כאן במקום לבנות פירמידות?" כעס המצרי. "אני מצטערת פשוט הלכתי להביא קצת מים", שיקרתי לו.
בתגובה, המצרי הרים שוט והצליף באוויר באיום. "קדימה! תחזרי לעבודה"!.
מיהרתי לכיוון העבדים, והצטרפתי לחבורת מיקמקים שישבו בצל עץ והכינו לבנים ענקיות. היה מאוד קשה לעבוד בזמן שהייתה שמש מצרית יוקדת, והמצרים צועקים פקודות כל הזמן. כשהגיע הלילה, החלטתי שיש לי מספיק חומר כדי לתאר איך הייתה העבדות במצרים העתיקה, ואז נזכרתי שלא לקחתי את השלט ולא היה לי איך לחזור! נתקעתי במצרים לנצח! בבוקר הייתי מאוד עצובה, וכמובן שלא הייתי מרוכזת בעבודת הפרך הקשה. לפתע שמעתי צעקות. הסתובבתי מהר וראיתי מיק-עבד מגונן על מיק-עבד חלוש וזקן, הבנתי מי זה המיק-עבד שהגן על הזקן! זה היה משה!
פרק רביעי: בעקבות משה
מיהרתי לקראתו של משה, וכאשר התקרבתי ראיתי שמשה בורח ואת המצרי פצוע. הבנתי שמדובר בתחילת סיפור יציאת מצרים. ראיתי שביל של עקבות בחול הצהוב ורצתי בעקבותיהם.
לבסוף איבדתי את עקבותיו של משה, והלכתי לנוח מתחת לעץ דקל. נשארתי מתחת לעץ דקל במשך כמה ימים, ובניתי לעצמי אוהל כדי להתגונן מהשמש החמה. אחרי מספר ימים של דממה שמעתי קול צעקה מפלח את האוויר הדומם. מיד קפצתי. ראיתי מיק-כבש רץ ובעקבותיו משה. "היי! משה!" קראתי לו, אבל משה היה עסוק מדי בלתפוס את המיק-כבש. רצתי בעקבות משה, ואז ראיתי סאנה בוער. הבנתי שזה הרגע שאלוהים מדבר אל משה. הלכתי קצת אחורה והחלטתי לחכות עד שמשה יסיים לדבר, ואז אני אצטרף אליו.
אחרי כמה דקות משה יצא ושאל, "מי את?", "אני הכתבת, אפשר להצטרף אליך?" שאלתי אותו. "כן" אמר משה. חזרנו למצרים, ומשה הלך לארמון של פרעה. זה היה המבנה המפואר ביותר שראיתי, כולו היה עשוי מזהב עם המון פסלי זהב של פרעה, ולפחות אלף משרתים הסתובבו ברחבי הארמון המוזהב. ניגשנו אל פרעה שישב על כס מלכות עצום, ועל פניו נסוכה הבעה משועממת. משה כחכח בגרונו וקרא: "שלח את עמי!".
פרק חמישי: מכות מצרים הראשונות
"מה?" אמר פרעה, שנראה מבולבל. "שלח את עמי" חזר משה. "לא" אמר פרעה וחזר לעטות את ההבעה המשועממת שלו. משה הפך בין רגע את המקל שלו לנחש ארוך ומתפתל. נסוגותי לאחור בבהלה, אבל הנחש רק נעץ את עיניו המלוכסנות בפרעה. פרעה לא נראה מתרשם. הוא נקש בידו וגם משרתיו שלו יצרו נחשים, אבל הנחש של משה בלע את הנחשים האחרים. הלכנו מהארמון של פרעה. "פרעה לא רצה לשחרר את עם ישראל.
לאחר מכן, אמר משה: "נטיל עליהם עשר מכות." ממש התלהבתי. עשר מכות מצרים בתיאור מפורט בטוח יתנו לי ציון גבוהה. משה הפך את כל מימיו הצלולים של הנילוס לאדומים. המצרים היו מאוד צמאים.
"שלח את עמי!" הרעים משה לעבר פרעה, אבל פרעה לא וויתר. אחר כך אלפי צפרדעים התחילו לקרקר ולקפץ בכל רחבי מצרים החמה. אחת הצפרדעים אפילו נכנסה לכוס השתייה של פרעה. "שלח את עמי!" חזר משה, אבל פרעה לא התייאש.
פרק שישי: מכות מצרים
משה הטיל את מכת הכינים, וכל רגע המצרים התגרדו בטירוף. לאחר מכן, משה הטיל את מכת ערוב, וחיות פרא מפחידות רדפו אחרי המצרים המבוהלים. אחרי זה מכת דבר הגיעה, ואחריה שחין. במכת ברד המצרים כל הזמן גוננו על ראשם מהברד, אבל זה לא עזר. ממש התפלאתי מפרעה שלא נכנע, למרות המכות הקשות שהיו במצרים. "איך הוא לא מתייאש?" שאלתי את משה. "בסוף הוא יוותר ועם ישראל ישוחרר" ,הרגיע משה. אחרי זה הייתה מכת ארבה, ועננות של ארבה חיסלו את כל התבואה של המצרים. במכת חושך היה חשוך, ועכשיו הבנתי מאיפה הגיע הביטוי "חושך מצרים".
עכשיו תהיה המכה האחרונה, והקשה מכולן: "מכת בכורות" .
פרק שביעי: ים סוף
מכת בכורות הגיעה. פרעה נראה כל כך עצוב שהגענו אליו, עד שריחמתי עליו. "שלח את עמי!" אמר משה. פרעה בכה ומשך באפו והנהן. יצאנו מהארמון בצעקות גיל רמות. משה אסף אל כל העם ומיהרנו אל ים סוף. כבר חיכיתי לראות אותו חוצה לשניים. משה הרים את מקלו, אבל אז שמענו דהרות סוסים. הסתובבנו וראינו את פרעה רוכב בכרכרה מלכותית. משה חצה את ים סוף לשניים וחצינו במהירות הבזק את ים סוף. כאשר המצרים התכוננו לעבור הים נסגר עליהם. כולנו צהלנו עד שלא שמתי לב למיקמק שהופיע מאחורי, ורק אחרי שטפח על כתפי שמתי לב שזה סאני.
פרק שמיני: חזרה הביתה
סאני לא נראה כעוס, הוא רק אמר :"את צריכה לחזור להווה". נפרדתי ממשה ומכל עם ישראל ואיחלתי להם בהצלחה. אני וסאני נכנסנו לשער שמתוכו נראתה המעבדה. שהגענו למעבדה אמרתי לסאני: "סליחה סאני, לא הייתי צריכה לקחת את מכונת הזמן, פשוט רציתי להכין עבודה טובה על מצרים העתיקה". סאני חייך. אמרתי לו להתראות וחזרתי הביתה, מלאה בחוויות טובות. רק שתדעו, בשיעורי הבית קיבלתי את הציון הכי גבוה!
|
בנאלון