קהילה - המסע לכוכב המינימיקים - תחרות צילומים, סיפורים ושירים ועוד
1 אלבט

העיר הסגולה 23/06/2013

העיר הסגולה
מאת 1אלבט
קיפ, מקס, זואי ומונדו שטו בקייאק שמצאו על גדת הנהר בין שיחים קוצניים. מקס התנדב למשימה להוציא את הסירה הקטנה מבין השיחים, והיה מכוסה כולו בפצעים וחבורות כשיצא מהשיחים.
כשסיימו להכין את הסירה כדי שתהיה מוכנה לשייט, אמר קיפ: " זהו. הקייאק מוכן לשייט! אפשר לצאת לדרך!". אז כולם שמחו, ודחפו בכל הכוח את הסירה למים.
הם שטו כל היום, וחתרו בכל כוחם כדי להישאר במסלול הנכון. לרוע מזלם באמצע השייט התחוללה סופה גדולה, והיא גרמה לכולם להתעייף מאוד, והם נרטבו מהגשם השוטף והחזק. זואי אמרה:" חברה! אולי ננסה לעצור בצד הנהר ולנוח קצת ולמצוא מחסה ללילה!?" אבל הרעש הגדול מהסופה גרם לכולם בקושי לשמוע אותה. מקס וקיפ באורח פלא כנראה שמעו אותה, כי שניהם צעקו פה אחד:" אי אפשר! הנהר גועש מדי!"
פתאום בלי הודעה מוקדמת בול עץ ענקי העיף את גיבורינו, כל אחד לצד אחר של הנהר וכולם נסחפו בנהר עם תוספת של צעקות רמות.
מונדו צעק:" תיזהרו! הצילווווווו! אני לא יודע לשחות! אני טובעעעעעע!"
וזואי צעקה לעברו:" רק תעשה הנפות עם הידיים והרגליים ותישאר רגוע מונדו! אהההההההה......" זואי נסחפה במפל גדול ורועש ולמזלה הרב לא נפגעה בכלל והגיעה לדשא שבצד הנהר.
מקס אמר:" אוי לא! אני הולך לפגוע בסלע! מה לעשות!?"
וקיפ הסתכל עליו בדאגה, כי הוא ראה מה מצפה למקס, אבל לא אמר כלום.
בינתיים, זואי ישבה על הדשא וחשבה מה לעשות כי היא היתה רחוקה מאוד מחבריה ולא ידעה לאן ללכת, וגרוע מכך תרמילה, שהכיל את שמיכתה, את האוכל ואת שאר הציוד, נסחף בנהר והיא לא ראתה אותו באופק...
פתאום, ראתה את קיפ רץ לעברה " זואי! זואי! הנה את! חיפשתי אותך בכל מקום! את בסדר?" לקיפ היו שאלות רבות, והיא ניסתה לענות לו בכנות ככל שיכלה.
מונדו, שבכלל נסחף לכיוון אחר, ראה מולו מחזה מדהים; הוא ראה יער סגול לגמרי שהתאים בדיוק לצבע עורו. הוא ראה לצדו שולחן קטן שהייתה מונחת עליו מיקסגולבינה שהיא הגבינה הכי מוזרה שראה מעודו... היא היתה סגולה לגמרי והיה לה ריח של עובש ממש דוחה!
זואי וקיפ המשיכו ללכת ביחד אבל שרתה בניהם דממה עגומה כי שניהם דאגו ושאלו את עצמם את אותה שאלה: איפה מקס ומונדו לכל המיקמוקים!? פתאום קיפ צעק:" זואי! תיזהרי!" זואי הייתה שקועה כל כך במחשבותיה שלא שמה לב שנפלה לתוך בור.
מקס לא ידע מה לעשות, הוא היה נואש והוא כעס על קיפ שלא אמר לו מה לעשות. הוא היה גם עייף אז הוא שכב על החול הקשה והתחיל להירדם, אבל הוא שמע צעקות רמות..."מקס! מקס!" אמר מונדו ורץ אליו במהרה. "מונדו? מה אתה עושה פה? איך הגעת לכאן?"
"הכל בזמנו, ידידי." אמר מונדו וחטט באפו, שנהיה סגול לגמרי. " אספר לך עכשיו את סיפורי. טוב, אז מה שקרה זה שאחרי הסופה בנהר, ישבתי לי בחוסר אונים על הדשא ופתאום.... ראיתי שולחן קטן עם גבינה סגולה! הגבינה הכי מוזרה שראיתי מימי אז... טוב, הייתי רעב..." אמר מונדו במבוכה ,"אז אכלתי פירור ממנה, והיה לה טעם נפלא מאין כמוהו! פתאום שמעתי זמזום מחריש אוזניים וקבוצה של ניצוצות סגולים התקרבו לעברי, " מה לכל המונדואים!?" חשבתי לעצמי, "הם סימנו לי ללכת אחריהם וככה הגעתי אליך". "וואו, זה סיפור מוזר, הבנתי הכל אבל... איפה הניצוצות הסגולים האלה?" שאל אותו מקס, בציפייה לתשובה, ומונדו ענה לו:" או! אני לא יודע. ביער שהם לקחו אותי אליך אז היו שם המונים שלהם, ועכשיו, פוף! הם נעלמו."
זואי התאוששה ושמעה את קיפ צועק לעברה:" זואי! זואי!" אבל היא עוד היתה קצת תשושה מהנפילה הקשה ובקושי שמעה אותו. פתאום ראשה הסתחרר, היא לא הבינה מה קורה לה, ופתאום היא ראתה את אותם ניצוצות שראה מונדו, הם סימנו לה לעקוב אחריהם וזואי לחשה לניצוצות:" רק רגע..." והיא צעקה אל קיפ:" קיפ! רד למטה! יש פה ניצוצות מוזרים שמסמנים לי לעקוב אחריהם ואני לא מרגישה בטוחה לבד!" למרות שידע כמה מסוכן זה יכול להיות והוא לא ידע לאן לכל הרוחות הם יקחו את זואי ואותו, הוא צעק:" בסדר! אני בא!".
"מקס! מקס! תראה, אלה הניצוצות!" מונדו הצביע על קבוצה של ניצוצות סגולים טוב... אוקי. קבוצה ענקית של ניצוצות סגולים. " מה שלומכם? הכל בסדר? קרה משהו?" שאל מונדו את הניצוצות הסגולים. הניצוצות, בהתחשב לניצוצות, נראו מבוהלים מסיבה כלשהי ומקס ומונדו לא הצליחו להבין מה הם רצו מהם. " מונדו, נדמה לי שהם רוצים שנעקוב אחריהם! איזו מיקמוקיאדה!" אמר מקס, " נעקוב אחריהם? מה לדעתך?" שאל אותו מונדו," כן קדימה! יש לי תחושה שהולך לקרות משהו ממקמק לגמרי!". אמר מקס.
" זואי , איפה את?" קרא קיפ בדאגה. " אני כאן!" אמרה זואי, אבל היא נשמעה מרוחקת למדי. קיפ הלך בעקבות הקול, ונגלה לעינו מחזה יפיפה יער בצבע סגול. הכול היה סגול, אבל זה לא עניין אותו, הוא לא ראה את זואי בשום מקום.
"הנה היא!" חשב קיפ בהקלה. היא ישבה על סלע בצבע סגול מוקפת בפטריות סגולות.
" קיפ! בוא לכאן. שב על ידי." זואי הבחינה בו. " זה בטוח? " הוא שאל את זואי, " כן"
" תראה, כשאני מלטפת את הסלע יוצא ממנו אבקה יפה סגולה הנה תראה". היא לטפה את הסלע, ובאמת יצאה ממנו אבקה סגולה יפיפה שעפה ברוח. הוא התיישב על ידה ונוצר בניהם רגע קסום.
פתאום הם שמעו צעקות:" זואי! קיפ! קיפ! זואי!" מקס ומונדו רצו אליהם וכולם התחבקו ושמחו על שהם שוב ביחד.
" אתם יודעים חברה? את המסע בעיר הסגולה לא אשכח לעולם!" אמר מונדו.
כעת יכלו להמשיך במסעם להחזיר את המינימיקים למצבם הקודם!
סוף.

אנא המתן מצגת בטעינה..


11
973


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
07/07/2013   15:00 תותית22149 11
איזה סיפור מהמם!!!!! אני בטוחה שלקח לך הון זמן לכתוב את הסיפור הזה!!!!!!
03/07/2013   20:00 ליקו 24 10
לא קראתי עד הסוף אבל רואים שהשקעת|ה וזה בטח לקח לך\ה המון זמן כל הכבוד על ההשקעה
29/06/2013   16:54 ליקלייק1  9
לא קראתי עד הסוף אבל נראה לי שהיה מהמם.
28/06/2013   19:37 2מותק5  8
ווווואוו בטח לקח לך הון זמןןן בקיצר, סיפור יפהה כל זה חיברת לבד????!!! יש לך כישרון!!!!!!:)>3
27/06/2013   17:14 משגר  7
הסיפור מגניב יפה מאוד יודע ראיתי שאתה אחד מהמנצחים!!! ממני משגר
26/06/2013   22:00 אור1095  6
1234
26/06/2013   16:51 5רוני10  5
מהההה איזה סיפור ארוך! תודה לך 1אלבט אני בכיתה א והמורה רוצה שנקרא סיפורים עם המון קריאה וזה וואו אני חייבת לקרוא את זה את\ה נהדר! תודה אל הסיפור!!!
26/06/2013   16:48 חייל32  4
יפה
26/06/2013   16:06 nghihdk123  3
יפה יפה
26/06/2013   14:49 ממתקוני78  2
כל הכבןדדדדדדדדדד
26/06/2013   12:30 רותי1268  1
וואו המון אימלה