קהילה - היצירות של אנוששM
|
|
|
|
|
סיפור כתב אורח!
|
06/05/2021 |
פרק 1:
קדימה נועה אנחנו נאחר אמרו לי חברותיי כרמל ומוריה,הלכנו לסניף בני עקיבא. התארגנו להכין יומלדת למדריכה שלנו הדר,ביחד עם עזרה מהמדריכה השניה,תמר.
הלכתי לרגע החוצה ופתאום שמעתי ציוצים בתוך חדר מדריכים.נכנסתי בזהירות רבה לתוך החדר ומצאתי שם את אייל(ילד מהשכבה שלנו). שנכנסתי הוא לא הוריד את העיינים מתוך הדלי שאחז בו.הצצתי לתוך הדלי והייתי בשוק!
פרק2:
שאלתי אותו איפה מצאתה אותו?!
הוא אמר שהגוזל בר הזה נפל מהקן והוא לא מוכן לפרוס כנפיים או לזוז.
נשארתי איתו בחדר שם עד שעוד ילדים מהשכבה הגיעו(שהם בנים).אמקתי לשלו שתחפש בטלפון שלך מוקד של בית חולים לחיות בר שפתוח בשעה 20:00 בלילה ובתוך העיר.הוא מצא.אני ועשאהל התקשרנו באותו זמן למוקד וענו לי,נתתי לו לדבר בטלפון(הוא יודע לדבר בטלפון כי אבא שלו עורך דין).שאלו אותו כמה שאלות וגם שאלו עם יש לנו אפשרות להביא את הציפור לשם.הוא אמר שאין לנו אפשרות(מה לעשות אנחנו בני 11 ואין לנו אפשרות כזאת!). אמרו לנו באתר לשלוח דיווח לצלם את הציפור ואת המקום כדי שיוכלו לאסוף את הציפור.פתאום הרגשתי אחריות מסוג אחר שלא הכרתי.אז שלחו לנו הודעה מהמוקד שאסור לתת מים ואוכל,ויש לקחת קרטון מרופד עם עלים ולשים אותו שם,זה מה שעשינו.שכבתי על הדשא והסתכלי על הגוזל הישן.זה היה מרגיעה,גם שלוש בנים השגיחו על הגוזל איתע.שאר הבנות הלכו עם המדריכים להתחיל להתארגן על האש,לא התרגשתי ונשארתי לשמור עם הבנים.
פרק 3:
אחרי חצי שעה ש עשהאל שלח את התמונות התחלתי לדאוג שלא יבואו.התקשרנו שוב ואמרו שלא קיבלו,שלחנו שוב,וכתוב קישור לא תיקן,פעם שלישית והצליח,אמרו לנו שאם הם לא יספיקו לאסוף אותו הלילה,נצתרך לשים אותו במקום מוגן מטורפים וקור(כמו חתולים..).לא אהבתי את הרעיון אבל התמודדתי.שמרנו עליו שעה,ממש נהנתי,היו בנים מעצבנים שצחקו על הגוזל והעירו אותו בכוונה שהוא ישן כל כך יפה. אחרי זה המדריכים התחילו לעשות על האש,ואחרי שצעקתי על הבנים שיפסיקו הלכתי להוציא עצבים על החבלים בלעשות סלטה(ממש לא קשה) שמרנו עליו שעתיים ואז שהייתי בחבלים חברה שלי צועקת לי לבוא מהר!
פרק 4:
ראיתי אותה רצה יש לגוזל,הבנתי שקרה משהו,הגעתי לשם והתגלגלתי על היד,ראיתי את הגוזל שוכב *"כמו" מת.* התחלתי לבכות,אבל בכי אמיתי,עשאהל אמר שלא בטוח שהוא מת,כנראה הוא רק התעלף בגלל הלחץ סביבו,התקשרנו למוקד ואמרו לנו לשים מים על המקור ולחכות,עשינו זאת כמה וכמה פעמים ולא עזר,אחרי שעה של בכי קיבלתי את זה שזהו,הוא הלך,ואז ברחתי לסוף פירמידת החבלים.חברה של שכולם קוראים לה גולי(שם חיבה) עלתה לשם ועוד כמה חברות עלו כדי לנחם אותי.אמרו לי שעשיתי את שלי אבל לא!,לא הרגשתי שעשיתי את שלי עד שלא מסרתי אותו למוקד.העדפתי שילך לעולמו בידיים של בית החולים מאשר שלי.היו לפחות כמה בנים נחמדים שנחמו אותי. אמרו לי אחרים שזו רק ציפור,אבל לא פעמים ולא שלוש חוויתי מוות של מישהו יקר לי,הרגשתי חיבור מיוחד לגוזל.היו בנים שהתנהגו לא יפה ואכלו מולי בשר אחרי שראיתי משהו מת(שאוכלים את הכנפים של הציפור).
פרק 5: באותו ערב לא אכלתי כלום,בנות אמרו לי שאני צריכה לאכול משהו,לבסוף אחרי חפירות,אכלתי רק פיתה צ'יפס ומרשמלו לבסוף.בשר לא העזתי לגעת בו.
קיבלנו חולצה של ל"ג בעומר.
ויש ילד ששאל אותי אחר כך שהבנים התרחקו עם אני בסדר,רק הינהנתי.ואותו הדבר עם עוד ילד.
פרק 6: עזרנו למדריכים והמדריכות לאסוף הכל,ושהערב נגמר גולי לקחלה אותי לסוף החבלים כדי שהבנים והבנות לא ישמעו.היא אמרה לי שכל הערב הרבה *בנים הסתכלו עלי*.גם לפני שבכיתי.היא אמרה שהבנים של היום אוהבים את הבנות המטורפות(זאת אניי). אז היא אמרה לי שהיא שמה לב שבבית ספר דניאל שנמצא איתי במועצת התלמידים(בגילי) והוא מדבר איתי יותר *מהרגיל*.
היא חושבת שהוא "אוהב" אותי.לא לקחתי את החלק האחרון אלי.
פרק 7: ואחרון
לבסוף חזרתי הבייתה עם מדריכה שלי חברה שלי ואייל.היה ממש כיף הערב אמרתי,וגם המדריכה אמרה.
נכנסתי הביתה ועפתי למקלחת ולישון ב00:00 בלילה. אז היה ערב מטורףף.נהנתי מאוד והבנתי שמאבדים לפעמים דברים בחיים ושהכל לטובה.
סיום: אז כל הסיפור הזה הוא אישי שלי ואמיתי.ולמדתי פה הרבה דברים גם על עצמי וגם על אחרים.
~הסוף❤️~
|
|
|
|
|
|
46
|
|
|
|
|
|
|
|
|
07/05/2021 14:21 |
חושיקי123 |
2
|
ואווו
איזה יופיייי!
כל הכבוד!
תודה על ההקדשה! |
|
|
|
|
|
06/05/2021 18:10 |
לילי76963 |
1
|
שיואוו איזה כישרון!,
את ממש כתבת אורח!
מקוווה שליאת תסתכל.. |
|
|
|
|
|
|
|
