|
הקיץ של זואי ומקס
|
18/06/2017 |
ביום קיץ בהיר וחמימי ישב מקס על מיטתו,וזמזם לעצמו מנגינה כלשהי,לפתע,עלתה במוחו מחשבה שהעלתה מיד חיוך על פניו, הרי יום כול כך יפה היום וחבל לבזבז אותו,כן, הוא יזמין את זואי,למסעדה או סתם טיול על החוף טיול על החוף,ואפשר גם סרט,חשב לעצמו תוך כדי שהוא כבר לוחץ על החייגן.
-הלו,זואי
-הלווו,ענה זואי בקול חלוש וצרוד
-את נשמעת חולה,אמר מקס
-כן,האמתי שאני קצת...אפציי...מצוננת,אמרה תוך כדי עיטוש
-האמתי שרציתי שנצא לטייל,אבל את חולה אז לא משנה...בכול מקרה תרגיש טוב
-תודה מקס,להתראות,אמרה זואי וניתקה
מקס היה מבואס אבל מיד על במוחו עוד רעיון,כןןן, הוא יקנה לזואי ממתקים ויבוא קצת לשמח אותה,הרי זה בוודאי מבאס ביום כה נפלא ונעים לשכב במיטה
מקס מיד לקח את הסקייטבורד וגלש לקניון....
-אויש המעלית מקולקלת,אמר בעצבים,ורץ לכיוון המדרגות הנעות,אך לפתע משכה את תשומת ליבו חנות חדשה ויפה
-אולי אקנה לזואי מתנה...חשב לעצמו,וכעבור כמה רגעים מצא את עצמו עומד בתור לקופה,כשביד תיק זהוב ונוצץ,זואי בוודאי תשמח,חשב לעצמו,אחרי רבע שעה,יצא מקס מהחנות אל עבר המדרגות הנעות,לחנות הממתקים, שהוא שמח ועליז...
הוא ניגש למוכר הזקן עם הזקן המעט לבן
-שלום אדוני המוכר יש לך שוקולד לב, שאל נחרצות.
-בוודאי,אמר המוכר והושיט לו קופסא אדומה בצורת לב הקשורה בחוט לבן ובקצה שלה פפיון ססגוני
-זה תשע-עשרה תשעים,אמר המוכר ומקס מיהר להוציא את המטבעות מכיסו.
-יום טוב, אמר המוכר
-יום טוב, השיב לו מקס בחיוך
מקס יצא מהקניון וכעבור רבע שעה כבר הייה בפתח דלתה של זואי כולו נרגש..
הוא צלצל בפעמון
ואמא של זואי פתחה את הדלת
-שלום מקס,אמרה אמא של זואי בחיוך,זואי יש לך אורח אמרה והזימנה את מקס לשתות מיץ.
-האמת שבאתי לשות ביקור חולים, אמר מקס.
אמא של זואי חייכה ואמרה,באמת לא יזיק לזואי קצת חברה,ומייד ליוותה את מקס לחדרה של זואי
-מקס נקש על הדלת
ולאחר כמה שניות זואי פתחה,היא מאוד שמחה לראות את מקס והציעה לו לשבת בכיסא הסמוך,מקס ניח את הסקייטבורד ליד הדלת והתיישב
-איך את מרגישה,שאל
-האמת,מזל שבאתה אמרה זואי בביישנות,וסומק קל התפשט על לחייה,היה לי דיי משעמם לבד הוסיפה.
-מקס חייך, ופניו הסמיקו
הוא הראה לה את התיק שקנה לה,וזואי הפעלה ושמחה ,הם אכלו מהשוקולד,פטפטו וצחקו.
-וואי איך לא שמתי לב כבר שש, אני חייב ללכת,אמר מקס.
-מרוב שהיה לנו כול כך כיף,אמרה זואי.
-כן אמר מקס,אבל,אבל לפני שאני הולך אני יכול להגיד לך משהו..?
-כן..ענתה זואי
אני..אני...
אני אוהב אותך,אמר בסוף ונשם נשימה עמוקה,
פנין האדימו..
זואי חייכה חיוך ביישני
-גם אני..,אמרה ונתנה למקס נשיקה בלחי
מקס הסמיק,חייך,אמר להתראות ויצא..
זה כנראה היה היום הכי מיחד בחייה של זואי וגם בחייו של מקס יום שלא ישכחו לעולם...
מאז הפכו מקס וזואי לחברים טובים...חברים לעולמים
|
|
מוקדש
ל מוקדשל, כל המיקמקים ,...אוהבת | |
|
|
