קהילה - היצירות של ניקי22999
ניקי22999
6

חוויה ביום העצמאות 07/05/2016

פרק 1-בבית הספר
בשיעור עם המורה שירי דיברנו על יום העצמאות.
המורה שירי שאלה:"מי הולך לבלות ביום העצמאות?אולי יש משהו שהולך לעזור לדודים,בני דודים,אחים גדולים,למכור ביום העצמאות?" הרבה ילדים השיבו לשאלה. ואז עלה לי רעיון:"בן דודי,חיים מוכר ביום העצמאות בנתניה.אולי אסע לעזור לו?" חשבתי לעצמי,זהו רעיון נפלא כל-כך.בטח הוא ישמח לראותי. כל המשך יום הלימודים חכיתי עד לצלצול סוף היום.

פרק 2-הנסיעה
כשהצלצול נגמר רצתי במדרגות ישר למכונית של אמא,שבאה לאסוף אותי מבית הספר. אמרתי לה:"אמא אמא,אפשר בבקשה לנסוע לבן דודי,חיים?" והיא ישר שאלה:"למה מתוקה?" עניתי לה בשמחה:"אני רוצה לעזור לו ביום העצמאות" אמרה אמא:"אשאל את דודה ציפי, היא מארגנת את הפסטיבל בנתניה,אולי היא תרשה לך ללכת". כל-כך שמחתי לשמוע זאת.כשהגענו הביתה,אכלתי את ארוחת הצהריים שלי והלכתי להכין את שיעורי הבית.כשרציתי לכתוב,אמא באה ואמרה לי:"חמודה סיימי את שיעורי הבית שלך,את נוסעת לנתניה היום הערב". כל כך שמחתי,וכל-כך התרגשתי כשתוך 10 דקות סיימתי את שיעורי הבית שלי והתחלתי לארוז תיק קטן,כי יהיה שם כמה ימים.
בערב נסעתי לדודה ציפי ובן דודי,חיים.אמרתי להתראות לאמא ודפקתי בדלת.דודה ציפי באה לפתוח לי.אמרתי שלום ושאלתי אם בן דודי חיים נמצא.דודה ציפי אמרה שהוא בחדר שלו.הלכתי אליו.

פרק 3-הקנייה
למחרת בבוקר הלכנו אני,דודה ציפי ובן דודי חיים,לקנות דברים לפסטיבל.אני וחיים כל כך הגזמנו עם כל הדברים,שדודה ציפי בקושי ראתה את הדרך הביתה.כל האוטו שלנו היה מלא בדברים.קנינו משרוקיות,חצוצרות,בלונים מתנפחים, ציורים,שרשראות ועוד הרבה הרבה דברים.

פרק 4-הסידור
הגענו מאוד מאוחר בלילה,יום לפני הפסטיבל. מאוד התרגשתי אבל נרדמתי מהר. בוקר אני וחיים התעוררנו,והתארגנו הכי מהר שיכולנו.נסענו ישר לפסטיבל עם דודה ציפי. הבאנו הרבה דברים איתנו,מזל שהאוטו היה גדול מספיק.כשהגענו אני וחיים הורדנו את הדברים מהאוטו שלנו והלכנו למקום שבו יתקיים הפסטיבל.

פרק 5-הפסטיבל
סידרנו את כל הדברים של הפסטיבל,ובערב,התחלנו למכור.היו הרבה אנשים,שלא הכרתי,אבל בן דודי חיים היה לידי.והרגשתי ביטחון.לפתע,ראיתי את המשפחה שלי,באה לקנות,כל כך שמחתי לראות אותם.הם נשארו בפסטיבל עד שהוא נגמר וכולנו ישנו את דודה ציפי.

פרק 6-חזרה הביתה
בבוקר אכלנו עם דודה ציפי ובן הדוד חיים ארוחת בוקר.נפרדנו לשלום ואמרנו תודה רבה על האירוח,ונסענו.באמצע הדרך,ראינו פארק חבלים,שזהו מה שאני הכי אוהבת.אמא שאלה אותי,רוצה ללכת? אמרתי לה,כן כן,אני מאוד רוצה ללכת.מזל שאמא הביאה איתה דברים מהבית,שיהיה לנו מה לאכול. הלכנו ביחד לפארק החבלים ונהנו כל כך.בסוף היום נסענו עייפים אך מאושרים,הביתה.
הסוף!

מוקדש ל מוקדשל, כל המיקמקים
6
2
80


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
07/04/2017   14:00 ניקי22999  2
היי גל 3694,
תודה רבה על הפרגון..
אשמח לעשות עוד סיפורים:)
ניקי22999
15/07/2016   14:54 גל 3694  1
היי ניקי,
כל הכבוד לך!
היית אלופה!!
תעשי עוד סיפורים!
גל3694