|
חיים חדשים פרק 23
|
לפני 13 ימים |
אמילי הרגישה תחושת נחישות בליבה. היא ידעה שהדרקון נתן לה רמזים חשובים, והגיע הזמן להתחיל להתאמן באלמנט שלה — המים. היא יצאה מהמחנה הקטן שהקימה, מחנה שהפך לבית החדש שלה, והרגישה את הרוח מלטפת את פניה.
המחנה שלה היה פשוט אך נעים. היא בנתה לעצמה מחסה מעצים ועשבים, והשתמשה באבנים כדי ליצור מסגרת. מעל לראש שלה, ענפי העצים יצרו צל, והקרקע הייתה רכה ונעימה. זה היה שונה לגמרי מהארמון המפואר שבו חיה בעבר, עם כל הנוחות והיופי, אבל כאן, בין העצים, היא הרגישה חופשיה יותר. היא הייתה רחוקה מהלחץ ומהציפיות של החיים הקודמים שלה.
כשהיא הגיעה לנהר, היא קפצה פנימה, המים הקרים מלטפים את עורה. היא התמקדה ונשמה עמוקות, מנסה להרגיש את האלמנט שלה זורם בתוכה. "אני כאן," היא אמרה, מתמקדת באלמנט המים, "אני מוכנה."
כשהיא התחילה לאמן את עצמה, היא חשה את הכוח הפנימי שבה גואה. היא ניסתה ליצור גלים במים, ובסופו של דבר הצליחה. המים התפתלו סביבה בצורה מדהימה, והיא חשה את האנרגיה זורמת דרכה. "אני יכולה לעשות את זה," היא אמרה בקול רם, מנסה להניע את המים לצורות שונות.
עם כל תנועה, היא חשבה על דבריו של הדרקון. הוא רצה לומר משהו חשוב, אבל מה? היא לא הצליחה לשים את האצבע על זה. "מה הוא רצה שאדע?" היא שאלת את עצמה, אך המשיכה להתאמן, מתמקדת במים.
היום חלף, ואמילי עייפה אך מרוצה, חזרה אל מחנה שלה. השמש שקעה, והאור הפך לרך ונעים. היא התיישבה ליד המדורה שהדליקה קודם, מתבוננת באש. זה היה שונה ממה שהייתה רגילה אליו, אך זה הרגיש נכון.
כשהיא ישבה שם, הרהרה על השילוב המעניין של אלמנטים. "האם זה אפשרי לשלב את המים והאש?" היא חשבה, מתבוננת באש כשהיא רוקדת. "האם אני יכולה ליצור משהו חדש?"
באותו רגע, האש החלה לבעור יותר, גודלת ומתפרצת, מעלה עשן. אבל זה לא היה עשן רגיל — זה היה עשן שחור, כהה, מבעד לו היא יכלה לראות צללים מסתובבים.
אמילי הרגישה רעד בתוכה. "מה קורה כאן?" היא שאלה, אך הלב שלה החל לפעום במהירות. היא חשה סחרחורת, בחילה, ופחד חודר לתודעתה. "זה... זה האופל!" היא הבינה, והתחושה הזו הפכה לבלתי נסבלת.
במצב של חוסר אונים, היא התמקדה במה שלמדה. היא חשה את הכוח שלה גואה בתוכה, ועם כל מה שקרה, היא ידעה שהיא חייבת לפעול. היא התכוננה, קיבלה את האנרגיה מסביב, וצעקה בקול רם, "מה אתה רוצה ממני?!"
לפתע, העשן השחור החל להשתנות, מתערבב באוויר עד שיצר צורה ברורה יותר. אמילי צפתה בהשתאות כשדמות החלה להתגבש — זה היה דרקון, אך לא כמו הדרקון המוכר לה. זה היה דרקון אפל, עם עיניים נוצצות וכוחניות.
"אני לא מחפש אותך," הוא אמר בקול עמוק ומאיים, כשהוא מצביע מאחורי אמילי.
היא הסתובבה, והלב שלה החסיר פעימה. שם, מאחורי, עמד רוח הדרקון שלה, עם מבט מושפל. "לא," היא לחששה, "לא זה."
"גם אני שמח לראות אותך, אחי היקר," האופל צחקק, קולו מתמזג עם הצללים. "אתה יודע מה אני רוצה, נכון?"
רוח הדרקון פתאום הרים את ראשו, עיניו נצצו בעצב. "לא, אני לא אתן לך את מה שאתה רוצה," הוא אמר, קולו חזק אך רך, "אני לא אאפשר לך לפגוע בה."
"אבל היא מטרה קלה," האופל ענה, "כל מה שאני רוצה זה את הכוח הפנימי שלה. היא יכולה להיות כלי מושלם בשבילי."
אמילי חשה את הלב שלה מתמוטט. "הכוח שלי?" היא שאלה, מתכוונת להבין מה באמת קורה. "מה זאת אומרת כלי?"
"אני רוצה שתשחררי את הכוח שלך," האופל ענה, "וזה לא יקרה כל עוד אתה כאן."
רוח הדרקון חייך בעצב. "אני לא אאפשר לך לפגוע בה, לא משנה מה תעשה."
ברקע, האש והעשן התערבבו, ואמילי ניסתה להבין את המצב. "למה אתה רוצה אותי?" היא שאלה, דמעות זולגות על לחייה. "למה אני?"
"האופל זקוק לך כדי לגדול," האופל אמר, "את מחזיקה בכוח שיכול לשחרר אותו מהכלא שבו הוא נמצא."
אמילי חשה את הכאב גואה בתוכה. "אני לא אתן לך את זה," היא אמרה בקול חזק, "אני לא אאפשר לך לפגוע באף אחד."
ואז, מתוך הכאב והפחד, היא הרגישה את הכוח שלה מתחיל לזרום, המים סביבה החלו להתמזג עם האש, והאוויר הפך לטעון באנרגיה. "אני לא אתן לך לנצח!" היא צעקה, מנסה לסלק את האופל.
הדרקון השחור חייך, עיניו זורחות באור אפל. "את לא מבינה, אמילי. אני לא מחפש אותך; אני רק מחפש את האמת."
באותו רגע, אמילי הבינה שהמסע שלה לא היה רק כדי להילחם באופל, אלא גם כדי לגלות את עצמה. "אני חזקה," היא אמרה, "ואני לא אפחד."
והיא הידקה את אחיזתה על המים, יצרה מערבולת גדולה שסבבה אותה, והכוח שלה החל לזרום החוצה. "אתה לא תשיג אותי!" היא קראה, והכוח שלה התגבר.
הדרקון השחור עמד מולה, עיניו מתמלאות בכוח. "נראה אותך, אמילי," הוא אמר, "האם את באמת מוכנה?"
באותו רגע, אמילי ידעה שהקרב שלה לא היה רק עם האופל, אלא גם עם עצמה. היא חשה את הכוח בתוכה, והבינה שהדרך שלה לא תהיה קלה, אך היא מוכנה לקחת את הסיכון.
והפרק הסתיים, אך היא ידעה שהקרב שלה רק החל. |
|
סבבוש38
