קהילה - היצירות של תוליטולי1
תוליטולי1

סיפור. 01/12/2015

פרק א
שלום, קוראים לי תוליטולי1 ואני חדשה במיקמק.
יום אחד, הסתובבתי במיקמק ונגשתי למישהו אחד, ניסיתי לדבר איתו ו... הופ! תוך שניה הוא נעלם!
נעצבתי לליבי, והלכתי לפש חברים.
פרק ב
את תולישולי אני מכירה מזמן, והיא זאת שהציעה לי להצטרף למיקמק.
חיפשתי אותה- ולא מצאתי!
כל כך רציתי לפגוש אותה, ולבקש ממנה למצוא לי חברים.
ידעץתי שאני צריכה להסתדר בעצמי, אבל רציתי את תולישולי.
פרק ג
תולישולי צצה משום מקום, היא אפילו לא שתה את ליבה אלי, עד שקראתי לה היא הסתובבה, ועשתה פרצוף צהוב כזה, שלא מבין.
ואז היא זיהתה אותי.
היא עזבה הכל ובאה איתי לטייל- אין כמוה.
פרק ד
צרות באות בצרורות.
ישבנו על אבן ליד נהר הלבה הגדול ודיברנו.
פתאום שמענו רעש מפחיד ונוראי הרמנו את ראשאינו וראינו אבן נתלשת מקודקודו של ההר ומתחילה לצנוח לעברנו.
אבדנו את העתשונות, ניסינו לברוח, אבל לא מצאנו לאן.
פרק ה
לפתע תולישולי משכה אותי למערה, נכנסנו בשקט רועדות ומפוחדות.
שמענו רעשים נוראיים מבחוץ ולא ידענו מתי לצאת,תולישולי נסתה להצחיק אותי, זה לא כל כך עזר.
אבל אז הגיע הרגע : "בום בום בום"
הבנו שהנזק נעשה, ויצאנו לראות מה קרה.
פרק ו
ראינו חית שלג מוזרה, האמת שנבהלנו.
אבל היא היתה נראית פצועה, תולישולי התקרבה אליה. אזרתי אומץ והתקרבתי גם אני, ראינו שהחיה מחזיקה בין רגליה אבנים גדולות.
הבנו שצריך לעשות משהו, ומהר.
פרק ז
הלכנו לעיריה, לא היתה בררה אחרת.
מיקיאוולי התעלמה, עד שתולישולי זעפה כל כך ואמרה לה "ברור שראש העיר יותר טוב מימך! הוא היה עוזר לנו ממזמן!"
ועל זה מיקיאוולי לא רצתה לשבת בשקט.
היא קמה ושלחה מאבטחים שיבואו לזירת האירוע.
חיכינו לראות מה יקרה.
פרק ח
הרימו את חית השלג ופינו את האבנים, באו המון מיק בנאים ובנו שם מחדש את ההר הגדול.
אני ותולישולי דאגנו לחיה המסכנה, ורצנו לראות מה שלומה.
הרופא- שיודע לדבר בשפותיהם של החיות, סיפר לנו מה החיה סיפרה לו שקרה.
פרק ט
"החיה עמדה במרומי ההר, היא רצתה לרדת משם ולא היה לה איך, אז היא ניסתה לקפוץ, אך נסיונה לא עלה לה יפה, והיא הוציאה את האבן ממקומה.
אחר כך היא נפלה חזק, ונפצעה קשה מהאבנים שנזרקו איתה זה היה אירוע קשה ביותר" כך סיכם הרופא.
פרק י
אני ותולישולי לא נחנו לרגע, סיפקנו מידע לאנשי העיתונאות והלכנו לבקר את חית השלג החמודה שהתחילה להחלים.
פרק יא
החיה הבריאה, ואני ותולישולי הלכנו לחגוג.
אכלנו שוקולדים וממתקים, פיזרנו בלונים ברחבי העולם וחילקנו פרסים לכולם.
בזכות תולישולי- אני חושבת, יש לי
הרבה חברים.
וכאן המקום להודות לתולישולי, חברה נאמנה מאין כמוה!
באהבה, תוליטולי1.

מוקדש ל תולישולי
4
5
174


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
07/12/2015   14:58 תוליטולי1  5
סוף סוף את מגיבה!אוהבת גם!
07/12/2015   14:47 תוליטולי1  4
תודה רבה!
אוהבת יותר(:
07/12/2015   13:35 תולישולי  3
את החברה הכי טובה שלי!
אוהבת!
ניפגש בקרוב..
02/12/2015   19:35 ניקי1000  2
מאלף
02/12/2015   17:12 tuti7751  1
מדהים רואים שיש לך עתיד כסופרת!