|
החלום של דני- סיפור לפסח- לתחרות
|
30/03/2021 |
פרק 1
דני יצא לבית הספר, השעה היתה כבר תשע ושלושים. הוא שוב אחר את ההסעה. המשחק אתמול במיקמק עם רון ויונתן נמשך הרבה אחרי השעה חצות, ובהתאם לכך גם שעת הקימה שלו התאחרה מן הרגיל. נשאר לו רק לקוות שהמורה לא יכעס עליו יותר מידי.
לפני שהוא דפק על דלת הכיתה, הוא התקרב לדלת וניסה להאזין למתרחש בתוך הכיתה, בכדי לקלוט את מצב הרוח של המורה. לתדהמתו, לא נשמע כל קול מתוך הכיתה. הוא ניסה להתקרב עוד אל הדלת, כדי להקשיב טוב יותר, אך הלחץ הרב שהופעל על הדלת גרם לה להיפתח לרווחה.
לפני שהוא הספיק להבין מה קורה, הוא חש שהוא נשאב אל תוך הכיתה, כשהדלת נטרקת אחריו.
דני הרים את ראשו, מנסה להבין את הסיטואציה בה הוא נמצא. הוא הביט קדימה. הכיתה, הכיסאות השולחנות והתלמידים לא היו מולו. במקום זה הוא ראה סביבו רק חול. הרבה חול. מדבר צחיח ועצום ניצב מולו, מדבר ושמו מצרים.
פרק 2
"הי ילד, קום, מה אתה חושב לעצמך?" רגל גסה בעטה ישירות בראשו האומלל של דני, והקיצה אותו מחלומותיו. היה זה חייל מצרי עצום ממדים, לבוש במין שמלה אדומה שהגיעה לו עד לברכיים, ובידו שוט ארוך ומוזהב. פניו המפחידות ננעצו בדני שישב על הקרקע חסר אונים, וחיכה למוצא פיו של הענק שהופיע פתאום לפניו.
המצרי הוביל את דני כברת דרך ארוכה, עד שהגיעו לאתר בניה עתיק, עשוי פיגומים מעץ. לאורך הפיגומים, שסבבו סביב פירמידה גדולה, הלכו אנשים הלוך ושוב כשאבנים כבדות על כתפיהם, וחיילים מצריים בעלי מדים מלקים אותם באכזריות וצועקים עליהם כדי לזרז אותם בעבודתם.
"נו, קדימה ילד!" צעק החייל המצרי על דני, והניח על גבו אבן גדולה וכבידה, "תתחיל לעבוד!" האבן היתה כבידה מאוד וגדולה ממידותיו של דני, אך לא היתה לא כל ברירה אחרת, והוא סחב אותה במעלה הפירמידה, כשהוא מזיע ועייף. כשסוף סוף לקח ממנו מישהו את האבן הכבדה, מיד טרח מישהו אחר לתקוע בידיו שק מלט ענק מימדים.
דני הרגיש שהוא לא מסוגל לסחוב עוד. כוחותיו הלכו ואזלו. הוא התאמץ ללכת ולסחוב את השק בשארית כוחותיו, אך החולשה הכריעה אותו, ושק המלט נפל מידיו בקול רעש גדול, מהקומה הגבוהה שעל הפיגום היישר אל הקרקע הצחיחה.
הרעש החד של הנפילה גרם לאנשים שסביבו להשתתק בבהלה ולהביט בו, כשפניהם משדרות רגשות רחמים. ואכן, היתה סיבה טובה לרחם על דני. קבוצה של חיילים מצריים גדולי ממדים, כשבידיהם חרבות, רצה במהירות לכיוונו של דני. אחד מהם, המצרי שרץ מקדימה, היה מפקד הפלוגה, אדם גדול ושרירני, בעל מבט מאיים. כעת הוא רץ במהירות אל דני, כשחרבו שלופה בידו, הוא מתקרב אל דני, כמעט ונוגע בו בקצה החרב, נשמעה צרחה מקפיאת דם....
פרק 3
דני התעורר בבהלה. הוא הביט בשעון שעל יד מיטתו, השעה היתה עשר ושלושים. החלום היה כה מוחשי ומפחיד, שלקח לדני מספר דקות להתאושש. הוא צריך להגיש עבודה היום בכיתה, בנושא שיעבוד מצרים. חשש החל להתגנב לליבו. אבא ואמא נמצאים בעבודה, אין מי שיעזור לו והוא לבד בבית. הוא צריך להגיש את העבודה בשעה שתים, והוא אפילו לא התחיל לכתוב אותה.
דני כבר כמעט התייאש מהעבודה ומהציון בהסטוריה, כשפתאום הבזיק רעיון בראשו. הוא לקח דף ועט, והתחיל לכתוב במהירות את כל החלום המפחיד שהוא חלם הלילה. הוא תיאר את הסבל ואת עול השיעבוד, ואת החיילים המצריים האכזריים. הוא לא חיסר אף פרט. לאחר כמה שעות, הוא הסתכל בעבודה שלו והרגיש שבע רצון. הוא נעל את הנעליים במהירות, ורץ לכיוון בית הספר, מקווה לטוב.
פרק 4
מחיאות כפיים נשמעו בחלל הכיתה. הסיפור היה כה מותח, צבעוני וסוחף, עד שכל ילדי הכיתה הרגישו שותפים בו. דני המאושר לא האמין שהחיבור יצליח כל כך. התלמידים הקשיבו פעורי פה לאורך כל הסיפור של דני, ובסופו נעמדו ומחו כפיים לסיפור המופלא. המורה יותם לחץ את ידו של דני, ובלי להתמהמה כתב לו בעט כחול את הציון: "מצוין". דני היה מרוצה יותר מאי פעם, מהציון, וגם מהחיבוקים ומבטי האושר של אבא ואמא, שקיבלו הודעה מלאה התפעלות בוואצאפ מהמורה יותם.
מקווה שנהניתם.
|
|
