קהילה - היצירות של אילתמטילת
אילתמטילת
2

מראות 03/05/2019

מראות
פרק 1-במטוס
"אמא, מתי כבר יגישו את ארוחת הבוקר?" שאלה אורי ופיהקה, "אני כבר ממש עייפה אבל לא מתחשק לי ללכת לישון בלי לאכול."
"אל תדאגי, אורוש, לכי לישון ואעיר אותך כשיגישו את ארוחת הבוקר." ענתה אמא.
אורי הודתה לאמה, השעינה את גבה על מסעד הכיסא ונרדמה מיד.
פרק 2-אצל דודה הדס ודוד שחר
חמדה, הגענו." אמרה אמא וטלטלה את כתפיה של אורי בעדינות רבה. "ניסיתי להעיר אותך, אבל את היית שקועה בשינה ולא הצלחתי."
אורי, שלא התייחסה למשפט השני, פקחה את עיניה לרווחה. "כבר?" שאלה.
"זה לא כבר, אורוש." ענתה אמא, "הטיסה הזו הייתה ארוכה מאוד."
"כנראה ישנתי טוב." אמרה אורי ושפשפה את עיניה. "איפה אבא?"
"הוא כבר ירד מהמטוס והלך לאסוף את המזוודות עם סתיו. אני נשארתי איתך רק בשביל להעיר אותך, עכשיו גם אנחנו צריכות ללכת לביקורת הגבולות ולאיסוף המזוודות ואז ניסע אל הבית של דודה הדס ודוד שחר." ענתה אמא.
"מזל שהוא לא רחוק משדה התעופה." אמרה אורי.
אמא ואורי התקדמו לביקורת הגבולות, שם חיכו להן אבא וסתיו, אחותה של אורי.
שעה וחצי לאחר מכן הייתה המשפחה בתוך הבית. דוד שחר הצטרף לאבא אל בית הכנסת, והבית כולו נשאר רק של הבנות.
דודה הדס חיבקה את שלושתן מהקטנה לגדולה, ואורי שאלה איפה כל בנות דודותיה.
"כולן ישנות, חוץ מטלי, ו.. וואו, הזכרת לי משהו חשוב. טלי אמרה שיש לה משהו דחוף לספר לך אבל יש לה דברים לעשות בפינת העבודה שלה עד שתגיעי, ולכן היא מבקשת שאקרא לה כשתגיעי. היא אמרה שזה דחוף." הדגישה דודה הדס.
אורי לא הייתה זקוקה למילה נוספת. מיד אחרי שדודה הדס סיימה את המשפט היא רצה לפינת העבודה של טלי במהירות כה גבוהה שאחרי שנייה כבר ניצבה מולה.
היא דפקה בדלת, וטלי פתחה והתנפלה עליה בחיבוקים.
פרק 3- תעלומה?!?
מתוך החיבוק שאלה אורי את טלי, "מה רצית לומר לי?"
"קרה לי משהו ממש ממש ממש ממש ממש מוזר, ואנחנו חייבות לחקור אותו."
"איפה זה קרה לך?" חקרה אורי.
"בשירותים שלי."
"את חושבת שזה דבר רציני?"
"אין לי מושג."
"את רק מסקרנת אותי יותר." אמרה אורי.
"אז בואי נלך לשם לראות את זה." הציעה טלי, אך אורי כבר לא הייתה בחדר. היא נעלמה.

פרק 3-ארץ המראות
טלי נכנסה לשירותים שלה, וכצפוי, מצאה שם את אורי.
"אין זמן לבירורים וכעסים. אנחנו חייבות לבדוק כבר את התעלומה הזו." חשבה טלי בלבה.
"מה לעשות?: שאלה אורי.
"תלחשי למראה הגדולה פה." הדריכה אותה טלי.
"מה ללחוש לה?" שאלה אורי.
"תגידי שזו את." השיבה טלי.
אורי הצמידה את אפה למראה (למרות שהיא חשבה שזה מצב די מגוחך) ולחשה "זו אני, אורי."
לרגע אחד דממה מתוחה השתררה בחדר, ואז שמעו שתי הבנות קול נשי שענה להן.
" ברוך בואך, אורי. חיכינו לך זמן רב."
"מ... מאיפה את מדברת אלינו?" שאלה טלי בקול רועד.
"אם תעברי עם בת דודה שלך דרך המראה הזו, תוכלי לראות." אמר הקול הנשי.
ברגע בו סיימה האישה את המשפט החל חור להיפער במראה. החור התרחב והתרחב והתרחב עד שהגיע לגודל כזה ששתי נשים צעירות יכולות להיכנס לתוכו, ואז נעצר.
"להיכנס?" שאלה חמדה.
"כן." ענתה האישה ששתי הבנות עדיין לא יכלו לראות.
חמדה נכנסה ראשונה ואחריה נכנסה טלי.
ברגע הראשון הן ראו רק ערפל, ושנייה אחר כך הן כבר מצאו את עצמן בתוך אולם ענק, שקוף – כסוף.
"ברוכות הבאות", אמרה האישה ששתי הבנות יכלו סוף סוף לראות את פניה, "לארץ המראות."
המשך יבוא...

מוקדש ל קרןנצנץ

אנא המתן מצגת בטעינה..


6
10
66


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
24/07/2020   14:22 אילתמטילת 10
וואו, תודה רבה!
אילו מחמאות! לבור5, נתת לי מוטיבציה להמשיך!
22/07/2020   19:51 לבור5  9
יש לי שאלה!
מאיפה הסיפור... המדהים הזה?!
כל כך יפה! לדעתי יש לך כישרון, ואת כותבת כאילו את עוסקת במקצוע שנים!
תמשיכי כך, לבור5.
27/01/2020   19:06 אילתמטילת  8
וואו, תודה על המחמאות!!!
מעדכנת שבקרוב אוציא גרסה חדשה של הסיפור *כולל ההמשך!*
ממליצה לעקוב אחריי בקהילה כדי לא לפספס סיפורים שווים.
26/01/2020   18:51 גאיוש242  7
תעשי המשך לסיפור בבקשה!!
26/01/2020   18:50 גאיוש242  6
מדהים! לא יכולה לצפות להמשך!
הסיפור יצא מזה טוב! פשוט מושלם... אין לי מילים יא מלכה!
חייבת שתעשי המשך! עצרת בול במתח...
23/01/2020   10:49 אילתמטילת  5
וואו תודה סוניי! אם אני כותבת על כל מיני עולמות קסומים, אז אני מתחילה בלתכנן איך הדמות מגיעה לשם, אני כותבת את זה ואז שאר העלילה פשוט קופצת לי לראש.
23/01/2020   09:07 סוניי43  4
וואו זה כזה מושקע מאיפה יש לך רעיונות כאלה
05/05/2019   20:50 אילתמטילת  3
תודה. הרעיון הזה עלה לי לראש ממש מזמן אבל רק עכשיו אני מיישמת אותו.
05/05/2019   20:44 לוגן106  2
מושלם! סיפור מדהים ומהנה לקריאה! תודה שכתבת את הסיפור המדהים הזה!
05/05/2019   16:06 קרןנצנץ  1
ואו מהמם! סוף סוף עלה הסיפור שלך, חיכיתי הרבה (: סיפור ממש יפה ומעניין, כל הכבוד!