|
יומנה של הרמיוני
|
21/08/2019 |
אני הרמיוני. נולדתי, כמוכם, לשני הורים מוגלגים והייתי ילדה רגילה. אני מתכוונת עד יום ההולדת ה-6 שלי, שבו קיבלתי מכתב ששינה לי את החיים. את המכתב קיבלתי מינשוף והיה כתוב בו:
"לכבוד מיס הרמיוני גריינג'ר, החדר שליד האמבטיה.
התקבלת להוגוורטס בית הספר לכישוף ולקוסמות ("כישוף וקוסמות???") בנוסף שלחתי את ספרי הלימוד שלך. כשתגיעי לגיל המתאים אבוא אליך כדי לקנות איתך את כל החפצים הדרושים. בברכה, אלבוס דמבלדור המנהל של הוגוורטס." "וואו!" חשבתי, ירדתי לארוחת הערב ואמא שאלה:"מה היה בדואר?" "סתם, פרסומת." עניתי ומיד העברתי נושא. "אבא איך היה לך היום?" שאלתי. טוב, מתוקה." אמר, פיהק, והלך לחדרו. כשנגמרה ארוחת הערב עליתי לחדרי, לקחתי את ספרי הליוד ולמדתי את כולם בעל פה. כעבור 5 שנים הגיע ום ההולדת ה-11 שלי. ובזמן החגיגות הגיע דמבלדור בכבודו ובעצמו. אבא שאל אותי:"מי זה?" "המנהל, הוא רוצה להסתובב ולדבר איתי" שיקרתי. הלכנו לסמטת דיאגון דרך אבנים שזזו בקיר. הלכנו לאוליבנדר, למאדאם מלקין, לגלידה, ולאן לא. מאז דמבלדור היה לי כמו אבא. בילינו שעות ביחד עד שהיינו צריכים לנסוע להוגוורטס. הייתי צריכה לרוץ דרך קיר, עד עכשיו אני חושבת שזה הדבר הכי טיפשי שעשיתי בחיים שלי. ישבנו ברכבת להוגוורטס אני, הוא, ונוויל (ילד שאמור ליהיות בהוגוורטס). פתאום קפץ הקרפד שלו ונאבד. "אני אעזור לך, נוויל." אמרתי. "אם את מוצאת ילדים נחמדים את יכולה לשבת איתם" אמר לי דמבלדור. חיפשתי את הקרפד של נוויל עד שהגעתי למקום שהיו בו שני ילדים, אחד ניסה להפוך את העכברוש שלו לצהוב, והשני הסתכל עליו. "לא ככה עושים את זה," אמרתי לו. "בוא, אני אראה לך." ונשארתי איתם.
מיהם שני הילדים? ומה יקרה להם בהוגוורטס?
המשך בספרי הארי פוטר.
|
|
מוקדש
ל בון6547, חןמהמיק, כלהמיקמקמים | |
|
|
