קהילה - היצירות של אננס050
|
|
|
|
|
יומני היקר חלק1
|
21/12/2019 |
יומני היקר היום זה היום הראשון ללימודים,ואחרי החופש הגדול אין לי כוח אפילו לקום מהמיטה!!!. אני כותבת לך את זה כשאני יושבת עם השמיכה עליי. בטח עוד מעט אמא שלי תבוא להעיר אותי איזה באסה!. אני אקח אותך איתי בהפסקה ואספר לך הכל! ...
טוב אז אני בהפסקה, והיום הזה בבית הספר היה היום הכי גרוע בחיי. הגעתי לכיתה שלי הצגתי את עצמי: היי שמי עדי ואנ... , עוד לפני שהספקתי להוציא הגה, אחד התלמידים הצביע עליי וצחק: "תראו את הראש גזר הזאת!!" וכל התלמידים פתאום התחילו לצחוק בקול לחששני , גברת מיריים פניתי אל מורתי שעמדה לידי: "אני יכולה ללכת לשירותים?" אמרתי בקול חלוש וכמעט הזלתי דמעה. "כן בטח" אמרה גברת מיריים באי נעימות מהתנהגות כיתתה. הלכתי מיד למראה ובחנתי את עצמי:"מה לא בסדר בי השיער שלי יפה כמו שהוא!". אמרתי כדי להיות בטוחה בעצמי. "ומי שלא טוב לו יום טוב לו!". חזרתי לכיתתי והמורה נזפה בכמה תלמידים שצחקו, ודיברה על כמה חשוב לכבד את האחר כפי שהוא, ולא לצחוק אם הוא קצת שונה מכולם. התלמידים היו נבוכים ופניהם הסמיקו, הם לא יכלו להסתכל עליי מבלי לצחוק . "השעה הראשונה עברה" אמרתי לעצמי "עוד קצת והסיוט הזה נגמר!" ניסיתי לעודד את עצמי.
(לאחר שעה) : יומני היקר, חזרתי אלייך ויש לי לספר לך עוד מקרה שקרה היום. עכשיו השעה 10:00 בבוקר ויש לנו הפסקת אוכל , אני הוצאתי את הכריך מהתיק אבל שאר התלמידים ישבו בקבוצות הרחק ממני כיאילו אני חולה והם לא רוצים להידבק! . כולם התלחששו מאחוריי ואחת התלמידות לקחה חתיכה של חסה וזרקה אותה לעברי!!. "היי ראש גזר אולי נעשה ממך סלט?, יעל! תזרקי על ראש גזר מלפפון". אני לא יכולתי להישאר בכיתה עוד רגע נוסף, הלכתי לשירותים והתחלתי לבכות בכי מר וחרשי (שקט).בדיוק מורתי נכנסה ושאלה: "למה את בוכה יקירתי?" אני לא עניתי ומיד שטפתי את פניי. "אני בסדר אמרתי" והלכתי לעבר הכיתה, לא יכולתי לפתוח את הדלת מבלי שלא להרגיש לא שייכת ומנודה...
זה היה חלק1, אני אכתוב את חלק 2 בשבוע הבא!. תודה לכל מי שקרא את הסיפור!!!. |
|
|
|
|
|
61
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05/02/2020 14:45 |
66לילי666 |
1 |
שלום אננס,
אשמח ללמד אותך איך מעבירים תמונה מהטלפון למחשב:)
שלחי לי הודעה במיקטוק:) |
|
|
|
|
|
|
|
