|
מינימק לב הזהב
|
16/06/2013 |
בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת, חָיוּ בְּאֹשֶׁר וּבְאַהֲבָה רַבָּה, מיקמקאִמָּא וּשְׁלֹשֶׁת מיקמקיה.
יוֹם אֶחָד חָלְתָה מיקמקאמא בְּמַחֲלָה קָשָׁה. נִסּוּ הָמיקרוֹפְאִים לְרַפֵּא אוֹתָהּ, אַךְ לֹא הִצְלִיחוּ.
רָק הָמיקרוֹפֵא הַזָּקֵן שְׁבָּדַק אוֹתָהּ אָמַר: "הַרְחֵק בְּהָרִים יֶשְׁנוֹ מינימק אָדֹם וְלוֹ לֵב-זָהָב. אִם תיגע מיקאִמְּכֶם הַחוֹלָה אֶת הַמינימק -תַּבְרִיא."
חָשְׁבוּ הַמיקמקים מִי יֵלֵךְ לְהָבִיא אֶת מינימק לֵב-הַזָּהָב?
המיקמק הַבְּכוֹר אָמַר כִּי הוּא דּוֹאֵג לְהַאֲכִיל אֶת מיקמקאִמּוֹ הַחוֹלָה וְעַל כֵּן עָלָיו לְהִשָּׁאֵר. הַמיקמק הַשֵּׁנִי אָמַר כִּי הוּא דּוֹאֵג לְנִקְיוֹן הַבַּיִת וְעַל כֵּן עָלָיו לְהִשָּׁאֵר. אָמַר הַמיקמק הַקָּטָן: "אֲנִי אֵלֵךְ וְאָבִיא אֶת מינימק לֵב-הַזָּהָב".
לָקַח הַמיקמק הַצָּעִיר קְצָת אֹכֶל וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.
הָלַךְ וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְיַעַר גָּדוֹל. תָּעָה בַּיַּעַר וְהֵחֵל לִבְכּוֹת.
שָׁמַע אוֹתוֹ עוֹרֵב וְשָׁאַל: "קְרַע - קְרַע , מַה לְּךָ מיקמק?"
"מיקמקאִמָּא חוֹלָה מְאוֹד" עָנָה הַיֶּלֶד, "וְהָמיקרוֹפֵא הַזָּקֵן שֶׁבָּדַק אוֹתָהּ אָמַר כִּי רַק אִם תיגע במינימק הָאָדֹם אֲשֶׁר לוֹ לֵב-זָהָב, הִיא תַּבְרִיא. אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַמינימק אֲבָל תָּעִיתִי בַּיַּעַר..."
אָמַר הָעוֹרֵב: "אִם תִּתֵּן לִי מְעַט מֵהָאֹכֶל שֶׁלְּךָ, אַרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ". עָנָה הַמיקמק: "אֶתֵּן לְךָ אֶת כָּל מְזוֹנִי, כִּי מיקמקאִמִּי יְקָרָה לִי מִכָּל".
נָתַן הַמיקמק הַצָּעִיר לָעוֹרֵב אֶת כָּל הָאֹכֶל, וְהָלַךְ בְּעִקְבוֹתָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְקִיר גָּבוֹהַּ.
נִסָּה הַמיקמק לַעֲבֹר אֶת הַקִּיר אַךְ לֹא הִצְלִיחַ - יָשַׁב וּבָכָה.
שָׁמְעָה אוֹתוֹ כִּבְשָׂה וְשָׁאֲלָה : "מֶה - מֶה ... מַה לְּךָ מיקמק"? סִפֵּר הַמיקמק לַכִּבְשָׂה כִּי מיקמקאִמּוֹ חוֹלָה וְהוּא מְחַפֵּשׂ עֲבוּרָהּ אֶת הַמינימק הָאָדֹם אֲשֶׁר לוֹ לֵב-זָהָב, אוּלַם הַקִּיר מַפְרִיעַ לוֹ בְּדַרְכּוֹ.
אָמְרָה הַכִּבְשָׂה: "אִם תִּתֵּן לִי אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלְּךָ אַרְאֶה לְךָ הֵיכָן יֵשׁ פֶּתַח בְּקִיר".
"אֶתֵּן לָךְ גַּם אֶת כּוֹבָעִי וְגַם אֶת מְעִילִי, כִּי מיקמקאמִּי יְקָרָה לִי מִכָּל".
נָתַן המקמק אֶת הַכּוֹבַע וְהַמְּעִיל לַכִּבְשָׂה וְזוֹ הֶרְאֲתָה לוֹ אֶת הַפֶּתַח בַּקִּיר.
הִמְשִׁיךְ הַמיקמק הַצָּעִיר בְּדַרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְנָהָר גָּדוֹל אוֹתוֹ לֹא יָכוֹל הָיָה לַעֲבֹר. יָשַׁב וּבָכָה.
בָּאָה אֲוָזָה וְאָמְרָה לוֹ: "גַּע - גַּע... מַה לְּךָ מיקמק"? סִפֵּר המיקמק לָאֲוָזָה כִּי מיקמקאִמּוֹ חוֹלָה וְהוּא מְחַפֵּשׂ עֲבוּרָהּ אֶת הַמינימק הָאָדֹם אֲשֶׁר לוֹ לֵב-זָהָב, אוּלָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר.
אָמְרָה הָאֲוָזָה: "אִם תִּתֵּן לִי אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלְּךָ אַעֲבִיר אוֹתְךָ לְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר".
"אַתֶּן לָךְ גַּם אֶת נַעֲלַי וְגַם אֶת גַּרְבַּי, כִּי מיקמקאִמִּי יָקְרָה לִי מִכָּל".
נָתַן הַמיקמק אֶת הַנַּעֲלַיִם וְהַגַּרְבַּיִם לָאֲוָזָה, הִתְיַשֵּׁב עַל גַּבָּה וְעָבְרוּ יַחְדָּו אֶת הַנָּהָר.
וְהִנֵּה, עַל שְׂפַת הַנָּהָר, רָאָה מינימק אָדֹם וְיָפֶה וְלוֹ לֵב-זָהָב. לקח אֶת הַמינימק וּמִהֵר לְבֵיתוֹ.
הוּא רָץ בָּעֲמָקִים, דִּלֵּג עַל הֶהָרִים, קָפַץ מֵעַל קוֹצִים וַאֲבָנִים וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַבַּיְתָה פָּצוּעַ, יָחֵף וְרָעֵב.
נָתַן הַמיקמק הַצָּעִיר לְמיקמקאִמּוֹ אֶת מינימק לֵב-הַזָּהָב.נגעה הָמיקמקאֵם במינימק הַמְּיֻחָד וּמִיַּד הִבְרִיאָה !
חִבְּקָה וְנָשְׁקָה לִמיקמקה הַצָּעִיר, וְהִנֵּה, כָּל פֶּצַע שֶׁנָּשְׁקָה לוֹ - מִיַּד הִבְרִיא.
שָׂמַח הַמיקמק הַצָּעִיר, שָׂמְחָה מיקמקאִמָּא וְשָׂמְחוּ מיקאֶחָיו.
וּמֵאָז הֵם חַיִּים בְּאֹשֶׁר וּבְשִׂמְחָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה |
|
