|
מעשה בשלוש אחים
|
21/09/2014 |
היה היו פעם שלושה אחים שטיילו בדרך שוממה ומפותלת בשעת בין ערביים. אחרי כמה שעות הגיעו האחים אל נהר, שהיה עמוק מכדי לחצותו בהליכה ומסוכן מכדי לחצותו בשחייה.
אבל האחים היו משכילים בתורות הקסם, ועל כן פשוט נופפו בשרביטיהם, וגשר הופיע מעל פני המים השוצפים. הם החלו לחצות את הנהר, אך באמצע הדרך חסם את דרכם גבר חפוי פנים.
והמוות דיבר אליהם. הוא כעס מאוד על כך שרימו אותו וגזלו ממנו שלושה קורבנות חדשים, שכן רוב המטיילים היו טובעים בנהר. אבל המוות היה ערמומי. הוא העמיג פנים שהוא מברך את האחים על קסמיהם, ואמר שלכל אחד מהם ראוי לזכות בפרס על שהשכילו לחמוק מפניו.
וכך האח הבכור, שהיה איש ריב ומדון, ביקש שרביט חזק יותר מכל שרביט אחר: שרביט שינצח בכל דו קרב, שרביט הראוי לקוסם שהביס את המוות!
המוות ניגש אל עץ סמבוק שצמח על גדת הנהר, הכיו שרביט מאחד מענפיו, ונתן אותו לאח הבכור.
האח השני היה יהיר וגאוותן, והחליט להשפיל את המוות עוד יותר. הוא ביקש את הכוח להחזיר אחרים מן המתים. המוות נטל אבן מגדת הנהר ונתן אותה לאח השני, ואמר לו שלאבן יש הכוח להשיב את המתים.
ואז פנה המוות אל האח השלישי והצעיר מכולם, ושאל אותו מה מבוקשו. האח הצעיר היה הענו באחיםוגם החכם בהם, ולא בטח במוות. על כן הוא ביקש מן המוות דבר מה שיאפשר לו ללכת משם מבלי שהמוות יילך אחריו. והמוות, בלית ברירה, הושיט לו את גלימת ההיעלמות אשר לו.
כעת סר המוות הצידה והרשה לשלושת האחים להמשיך בדרכם, וכך עשו, משוחחים בפליאה על ההרפתקה ומתפעלים ממתנותיו של המוות.
ברבות הימים נפרדו האחים ופנו איש לדרכו.
האח הראשון צעד שבוע או יותר, עד שהגיע לכפר נידח וחיפש שם קוסם שהיה מסוכסך עמו. מטבע הדברים, עם שרביט הסמבוק כנשק, הוא לא יכול היה שלא לנצח בדו קרב. הוא השאיר שם את אויבו מוטל מת על הרצפה, והלך לפונדק, שם התרברב באזני כל בשרביט רב העוצמה שחטף מידי המוות עצמו, וכיצד עשה אותו השרביט בלתי מנוצח.
והנה, באותו לילה התגנב קוסם אחר אל חדרו של האח הבכור שעה שישן במיטתו שיכור כלוט. הגנב לקח את השרביט, וליתר ביטחון גם שיסף את גרונו של האח הבכור.
כך לקח אליו המוות את האח הראשון.
בינתיים שב האח השני אל ביתו שלו, שבו התגורר לבדו. הוא נטל את האבן בעלת הכוח להחזיר את המתים והפך אותה שלוש פעמים בכף ידו. לתדהמתו ולשמחתו הופיעה מולו חיש מהר דמות הנערה שאותה קיווה פעם לשאת לאישה לפני שמתה בטרם עת.
אבל היא הייתה דוממת וקרה, ומרוחקת ממנו כאילו תלוי ביניהם פרגוד. אף שחזרה אל עולם החיים, לא שם היה מקומה, והיא סבלה.
לבסוף, מרוב כמיהה חסרת תקווה נטרפה דעתו של האח השני והוא שם קץ לחייו כדי שיוכל להצטרף אליה באמת.
אבל למרות שהמוות חיפש אחרי האח השלישי שנים רבות, הוא מעולם לא מצא אותו. רק כשהגיע לגיל מופלג פשט לבסוף צעיר האחים את גלימת ההיעלמות ונתן אותה לבנו. או אז הוא בירך את המוות כפי שמברכים חבר וותיק והלך עמו בשמחה, וכשווים נפרדו הם מהעולם הזה." האגדה מספרת על שלושה אחים קוסמים מוכשרים שיצאו לדרך ולעת ערב הגיעו לנהר גועש. כדי לחצות אותו יצרו בקסמים גשר ועברו מעליו. אולם באמצע הדרך חסם את דרכם גבר שפניו מוסתרות. היה זה המוות. על פי הסיפור, הוא כעס על ששלושת האחים חמקו מידיו (בדרך כלל מי שהגיע לאותו נהר היה מת) אך הסווה את כעסו, שיבח את חכמתם והציע להם לבקש ממנו מתנות כפרס.
האח הבכור ביקש שרביט חזק מכל שרביט, כדי שיוכל לנצח את כל אויביו. האח השני ביקש דרך להחזיר אנשים שמתו אל עולם החיים, ואילו האח השלישי, שמתואר כחכם והצנוע מבינהם, ביקש דבר מה שיניח לו ללכת משם בלי פגע. המות מילא את בקשותיהם- לבכור הוא נתן את שרביט הבכור, לשני את אבן האוב ולאח השלישי הוא העניק את גלימת ההעלמות. אז נפרד מהם והם המשיכו בדרכם.
הסיפור ממשיך לתאר כיצד האח הבכור אכן ניצח את אויביו עם שרביטו ואז נגש לפונדק והתרברב על השרביט הבלתי מנוצח שבידו. באותו ערב הרגו אותו אורחי הפונדק ולקחו את שרביטו, וכך לקח אליו המוות את האח הראשון.
האח השני, שאיבד את אהובתו לא מזמן החזיר אותה לחיים, אולם על אף שחזרה הייתה קודרת ומרוחקת ולא יכלה לחיות באמת. בצערו וייאושו שחרר אותה האח השני, ואז שלח יד בנפשו כדי להצטרף אליה. וכך לקח המוות את האח השני.
אבל את האח השלישי הוא לא מצא, כי היה מוחבא מתחת לגלימת ההעלמות. רק לאחר שנים רבות פשט את הגלימה ואז הלך עם המוות בשמחה. |
|
