|
מיקעמי ומיקתמי
|
29/07/2013 |
היה היה לפני זמן רב חיו שני ילדים קטנים מיקעמי ומיקתמי, היה רעב גדול בארץ ונשאר להם כיכר לחם אחת. ערב אחד דיברו הוריהם: "כדי שנשאיר את ילדינו ביער". מיקעמי נבהל והתחיל לבכות, ותמי המשיכה לישון. בבוקר שלחו הוריהם של מיקעמי ומיקתמי ליער ומיד הלכו. ואחרי זה אבדו מיקעמי ומיקתמי, ולמיקעמי היה רעיון: "נפזר פירורי לחם על רחבי השביל וככה נמצא את הדרך הביתה". פזר מיקעמי פירורים על כל השביל ואז, הציפורים באו ואכלו את הפירורים. מיקעמי ומיקתמי היו עצובים מאוד. פתאום ראו בית מוזר כולו ממתקים ושוקולד, וסוכריות. כשראו את הממתקים התחילו לאכול. פתאום, יצאה מהבית אישה זקנה ושמה מיקיאוולי. "ילדים קטנים ומסכנים, בואו תלונו אצלי תאכלו ותשתו". נכנסו עמי ותמי לבית וראו המון אוכל, הם התחילו לאכול ולאכול עד ששבעו. ואז הזקנה גילתה להם שהיא מיקכשפה, הילדים נבהלו מאוד. את מיקעמי נעלה בכלוב, ואת מיקתמי הפכה להיות משרתת. ביקשה המיקכשפה למיקתמי: "תביאי קרשים אני רוצה לעשות מדורה, כדי לשרוף אותך". הביאה מיקתמי קרשים וביקשה למיקשפה: "תבדקי אם התנור חם". בדקה המיקכשפה את התנור ומיקתמי דחפה את המיקכשפה לתנור. שמחו הילדים והגיעו בשלום הביתה, ומאז הם חיו באושר ועושר את עצם היום הזה. סוף |
|
