|
איפה רותי55?
|
27/05/2015 |
פרק ראשון- איפה רותי55?
יום אחד נכנסתי למיקמק, מיד בדקתי אם חברותי במערה שבאי. כשהגעתי לשם, ראיתי את מיקי4859 ואת נעומי4588. לרוב, כשראיתי אותה, היתה גם רותי55(או בקיצור רותי).
שאלתי את מיקי4859 איפה רותי55 והיא ענתה: "מוזר, לפני רגע היא היתה פה"
פרק שני- מה זה? או יותר נכון, מי זה?
מיד הופיע הבזק אור חזק מקצה מיקפה לא מהקצה עם היציאה. כולנו נדהמנו ודממה שררה. מתוך ההבזק, הופיע מיקמק לבוש בבגדים עתידניים, עם כל מיני אורות ומסכים צבעוניים.
הוא ניגש אלי ואמר: "אני מיק מייק הגעתי לפה מהעתיד לומר לך משהו חשוב, רותי55 נתפסה בידי אדון האופל, אתן צריכות למצוא אותה עד שקיעת החמה".
"אתן?" התפלאתי,
"כן" ענה מי-מייק, "את וחברותיך, מיקי ונעומי.
"אני אשלח לכן רמזים ומסרים בעזרת הולוגרמה שתופיע כל פעם שתגיעו לנקודה הבאה"
"אבל איך נדע שהגענו למקום הנכון?"
"זה קל, כל פעם שתגיעו לנקודה הבאה, תראו פרח סגול גדול וזוהר, לא תוכלו לפספס אותו."
פרק שלישי- יוצאים לדרך
"את בטוחה שכדאי היה לצאת למסע הזה?" שאלה מיקי4859. "זה מסוכן מאוד, ומה יקרה אם לא נצליח עד השקיעה?"
"כמובן שכדאי" עניתי, זו הרי רותי55, אם היא היתה פה במקומנו, אני בטוחה שהיא היתה יוצאת לחפש אחרינו"
"טוב, צריך להתחיל לקחת צידה לדרך" אמרה נעומי4588 ויצאנו למסע.
פרק רביעי- מקום נמוך, מסתורי אבל לא אפל?
התחלנו בדרך, השעה היתה שמונה בבוקר, היה לנו הרבה זמן. פתאום הופיעה מולנו הולוגרמה של מיק-מייק, והוא אמר: "הרמז למקום הראשון הוא: אני נמוך, אני מסתורי, אבל אני לא אפל"
מיד התחלנו לחשוב... "אולי בביוב? " שאלתי. אבל מיד מיקי4859 אמרה "בל הביוב אפל מאוד! לא יוכל להיות שזה שם..."
ואז אמרה נעומי4588 "יש לי רעיון, בואו לאיזור המעבדה".
פרק חמישי-החיפושים ממשיכים
הגענו מהר לאיזור המעבדה ואז נעומי4588 אמרו "בואו אחרי".
היא נגעה במפתח מוזר ואז, מתוך הדשא, הופיעה מעלית קטנה, נכנסנו אליה והדלת נסגרה מאחורינו.
ירדנו במשך כמה דקות אל תוך האדמה ואז הבנו, "חדר הבובות הסודי!" צעקנו מיקי4859 ואני ביחד, חיוך גדול הופיע על פנינו כשראינו הולוגרמה מוכרת, הרי היה זה מיק-מייק.
פרק שישי- שם האסור מותר
מיד התחיל מיק-מייק לדבר, "הרמז הבא הוא: פה האסור מותר, כי מיקמק סיטי צריכה קישוט נהדר"
ומיד נעלם.
"האסור מותר..." אמרתי בשקט.
היינו בטוחות ששם זה נגמר, שלעולם לא נראה את רותי55 ושכל זה גדול עלינו אבל הפעם מיקי4859 הצילה את המצב.
"רגע אחד, הגרפיטי הוא דבר אסור?"
היא שאלה.
"אההמ.. כן" עניתי.
"אז אני יודעת איפה הרמז!"
ומיד התחילה מיקי4859 לרוץ, רצנו בעקבותיה. רצנו דרך העיר אל לוח המודעות ואל החצר האחורית.
כמובן!, איך לא ניחשתי את זה, הרי גרפיטי הוא דבר שהוא לרוב אסור אבל פה הוא נועד לקשט את מיקמק והוא חוקי.
מיק-מייק הופיע שם ובניגוד לשאר הפעמים, הוא לא התחיל מיד עם המשימה,
"שימו לב!, השעה כבר ארבע בצהריים, מהרו! בקרוב תשקע השמש! הרמז הבא הוא: יש כאלה שאומרים שאני ריק ויש כאלה שאומרים שאני מלא אבל תמיד אני ירוק. זה הרמז האחרון".
"מה?", כולנו היינו מובלבלות מאוד... ריק, אבל מלא, וירוק....
"לג'ונגל!" אמרה מיקי4859,
אבל כשהגענו לג'ונגל לא ראינו שום הולוגרמה.
"ליער!" אמרה נעומי4588, אבל גם שם לא מצאנו אף אחד חוץ מכמה סנאים שעברו שם במקרה.
הרגשנו אבודוות, רגשות פחד ועצב הציפו אותנו והתיישבנו לנוח, רצינו כבר לוותר, ידענו שאין לנו שום סיכוי...
ואז קמתי ואמרתי "זאת רותי55!, אנחנו לא מוותרות! אני בטוחה שאם היא היתה פה במקומנו היא היתה עושה בדיוק אותו הדבר ולא היתה נכנעת, אני לא מוותרת אחרי כל זה!" החלטנו לחפש בכל רחבי מיקמק עד שנמצא את המקום. חפשנו בל מיקמק, מהאי ועד פארק המים, עברנו בכל סמטה, חנות ופינה ולא מצאנו שום הולוגרמה. לבסוף, תשושות ועייפות התיישבנו לנוח בקרחת היער.
פרק שביעי-רותי55
"יפה!" שמענו קול.
זאת היתה ההולוגרמה של מיק-מייק.
"מצטערות, לא מצאנו את המקום, חיפשנו בכל רחבי מיקמק..." אמרה נועמי4588.
"מה זאת אומרת?, הרי הגעתן לקרחת היער, מקום שיש כאלה שיומרו שהוא ריק, הרי הוא קרחת יער, מדשאה אחת גדולה, ויש כאלה שיגידו שהוא מלא, בגלל ההפתעות הממקמקות שצוות מיקמק תמיד מכניס לשם אבל ת-מ-י-ד הוא ירוק!
צהלנו משמחה, אבל אז ההולוגרמה של מיק-מייק נעלמה והתחילו להשמע קולות צחוק מרושע מכל קצוות קרחת היער. התקבצנו ביחד וחיכינו בפחד, התחלנו לקרוא "רותי55!,רותי55!" ואז ראינו אותה, רצנו אליה וחיבקנו אותה "כל כך דאגנו לך!, חשבנו שלעולם לא נראה אותך!" אמרנו לה וכבר רצינו ללכת אבל אז חסם את היציאה צל גדול ושחור שאמר: "אני אדון האופל, חטפתי את רותי55 והיא תשאר כאן! וגם אתן אם לא תסתלקו מפה!"
"אנחנו לא נעזוב בלי רותי55!" אמרתי והדמעות עלו בגרוני, ואז פתאום היתה המולה גדולה ומיקמקים הקיפו אותנו מכל הקצוות, אלה היו כל החברים שלנו ומיקמקים שהם הביאו איתם, רוני555, מקולוקו, גלישיס, גוסית39, סולימיני11 מיקוטיטי744, ?
ענבלי55
עוד המווווון!
הם רקעו ברגליים וצעקו "הסתלק אדון האופל, הסתלק!" ואז, בדיוק בשניה שהשמש שקעה נעלם הצל הגדול והכל שב לקדמותו.
פרק שמיני- סוף טוב הכל טוב
בכדור הפורח של אחד המיקמקים טסנו חזרה הביתה ובדרך סיפרנו רותי55 מה עבר עלינו והיא סיפרה לנו והכל חזר להיות כמו שהיה, ואז שאלתי את אחד המיקמקים "רגע, איך ידעתם שאנחנו צריכות עזרה?"
והוא ענה לי, "נעומי4588 עברה בקרחת היער וראתה שאתן צריכות עזרה, מיד היא רצה לעיר לספר לכולנו ובאנו כולנו"
הסוף |
|
