בבקשה תגיבו - מיקמק קהילה

חנות

מה חדש

קהילה

אפליקציות

מנויים

הורים

עזרה

קהילה - היצירות של הקשוחהשלי

הקשוחהשלי

בבקשה תגיבו

06/09/2015

יש לי סיפור לספריה המיקנסיך המפונק היה היה מיקמלך גדול ועשיר. ולמלך היה מיקבן יחיד.
המלך מאד אהב את בנו. כל מחשבותיו היו נתונות רק לו.
"איך אוכל לשמח את מיקבני היקר?" חשב המלך כל הזמן, "כיצד יגדל ויהיה מאושר? מה לעשות כדי שלא ידע צער?"
הנסיך היה מוקף במשרתים זריזים, שלמלא את רצונו אצים רצים.
לא נמנע ממנו כל טוב שבעולם, מיקממתקים ומיקמשחקים, ומיקטיולים ומיקנסיעות.
קוראים יקרים! אתם בטח חושבים שהנסיך היה הילד המאושר ביותר העולם.
אך האמת היא הפוכה! המיקנסיך תמיד היה לא מרוצה. הוא כל הזמן הרגיש שלא נותנים לו מספיק.
אביו המלך היה אובד עיצות.
יום אחד, חשב המיקמלך על רעיון מיקצוין, כיצד יוכל לשמח את מיקבנו היקר.
רק לפני כמה שבועות הגיע לארמון המיקמלך מיקאומן נפלא, היודע לארוג קישוטים נפלאים על מיקבדים ומיקבגדים.
המלך החליט לבקש ממנו לתפור לבנו, המינסיך מיקמעיל רקום, מעשה מיקאומן, שאין כמוהו בכל העולם.
המיקאומן החל במלאכתו. אכן לאחר מיקחודשים של מיקעבודה מאומצת, הוא הגיש למיקמלך את המיקמעיל הנפלא.
המיקמלך לא יכל לעצור את קריאת ההמיקתפעלות,כשהוא ראה את המיקמעיל.
"איזה מיקמעיל נפלא!" קרא המלך. הוא הודה למיקאמן ושילם לו מיקשכר רב.
קרא המלך למיקבנו היקר ואמר לו:
"בני חביבי! החלטתי לתת לך מיקמתנה מיוחדת מאד! מתנה השווה מיקהון רב! גש אלי ותקבל את המיקמתנה מידי."
הנסיך קרב למיקמלך במבט חתום.
והמלך הוציא ממיקחבילה המיקארוזה את המעיל הנפלא.חוטי המיקכסף והמיקזהב נצצו לאור קרני השמש, וכל המיקמשרתים הנוכחים במיק חדר אל יכלו להסיר את עינייהם מהמיקמעיל הנפלא.

היחיד שנשאר אדיש לגמרי, היה המיקנסיך.
"אפילו תודה, לא תאמר לאביך?" שאל המיקמלך מאוכזב, הוא כה חיכה לראות מיקחיוך של שמחה על פני בנו.
"תודה, מיקאבא." אמר הבן בלי רצון.
המיקמלך היה מיקנבוך ממש. מה עוד אפשר לעשות .
חשב המיקמלך וחשב, וכמוצא אחרון החליט על מעשה יוצא דופן.
באורבתו של המלך היה מיקסוס מיוחד במינו. זה היה סוסו המיקאישי של המלך. את המיקסוס הביאו למלך בתור מיקמתנה ממיקארץ רחוקה.
המיקסוס היה מיקחזק מאד ומיקיפה. לא היה בכל המיקממלכה מיקסוס מיקמשובח כמוהו.
"מי לי יותר יקר ממיקבני?" חשב המיקמלך, "אתן לו את מיקסוסי במיקמתנה!"
קרא המיקמלך למיקבנו והודיע לו חגיגית על רצונו להעניק לו את מיקסוסו במיקמתנה.
שמע המיקנסיך ואמר: "איני מחבב את המיקסוס הזה במיוחד. הוא נראה לי כחוש מעט ..."
המיקמלך לא האמין למשמע מיקאוזניו . הוא היה מיקנסער ולא ידע את נפשו ממיקצער.
הוא קרא ליועצו האישי ושאלו:
"מה יהיה עם בני? האם ישאר לעולם עצוב ומר נפש?"
היועץ היה מיקמק חכם מאד, הוא האזין לשאלת המיקמלך ואחר כך דיבר איתו במשך כמה מיקשעות.
כאשר נגמרה המיקשיחה המיקחשובה, קרא המיקמלך לבנו בפעם נוספת.
אך הפעם חדשות אחרות לגמרי היו בפיו.
"בני היקר, מוכרח אתה כרגע לעזוב את המיקארמון!"
המיקנסיך לא הספיק להבין את הנאמר, וכבר תפסוהו כמה ממיקעובדי קהמימלך והובילוהו בעגלה רתומה למיקסוסים , הרחק ,הרחק ממיקארמון המלוכה.
עבדי המיקמלך לקחו את מיקבן מיקממלך והניחוהו מעבר ליער העבות, על השביל, ליד השדות.
הנסיך המיקמפונק נשאר לגמרי לבד.
"לא רוצים, אותי, אז לא צריך! אני אסתדר מיקצוין בלעדיכם!" קרא המיקנסיך לעבר עבדי המיקמלך המתרחקים בעגלה.
והמיקנסיך התחיל לצעוד בשביל. בהתחלה הוביל השביל את המיקמינסיך דרך שדות ופרדסים פורחים.
המיקנסיך נהנה מהנוף ואף אכל מהפרות המיקעסיסיים הגדלים בפרדס.
אבל אחר כך השביל פנה לעבר המיקיער.
"אם השביל מוביל למיקיער, כנראה יש בהמשך עולם אחר של מיקמקים", חשב לעצמו המיקנסיך.
אך המיקנסיך שלא היה מנוסה במיקטיולים כגון אלו, ולא לקח במיקחשבון שעוד מעט תשקע השמש וטיול באמצע היער בלילה אינו מיקתענוג גדול כלל ועיקר.
המיקנסיך התקדם למעבה היער, ולאט לאט נהיה יותר ויותר חשוך.
המיקנסיך מאד נבהל ורצה לשוב לאחוריו, אבל אז הוא ראה מרחוק אור קטן.
"אם יש שם אור, זאת אומרת שיש שם אנשים!" שמח הנסיך.
ובדיוק אז התחיל לרדת מיקגשם ומיקרוח קרה התחילה לנשב.
המיקנסיך התחיל לרוץ לעבר האור.
אבל המיקיער היה מלא במיקבורות ומיקגזעי מיק עצים שהמיקנסיך נתקל בהם על כל צעד.
מיקחבול, מיקרטוב ומיקרועד מקור, התקרב המיקנסיך אל המיקאור.
הוא ראה לפניו בית מיקאיכרים קטן העומד בקצה המיקיער.
בשארית כוחותיו הוא הגיע עד למיקבית ומיקנקש על המיקדלת.
המיקדלת נפתחה על ידי מיקאיכר מגושם.
"מה רצונך?" שאל המיקאיכר.
"אני בן המיקמלך! טעיתי במיקיער, תכניס אותי בבקשה למיקביתך והמיקמלך ישלם לך ביד רחבה!" אמר המיקנסיך.
"חה, חה,חה!!" צחק המיקאיכר בפה מלא.
ובאמת המיקנסיך היה נראה יותר מיקקבצן, מאשר מיקבן המיקמלך. בגדיו המיקרטובים היו מיקקרועים ומיקמלוכלכים, וכבר אי אפשר היה כמעט להבחין בהם את בגדי המיקפאר של המיקנסיך.
"אני לא צריך מיקמשוגע בבית!" אמר המיקאיכר וטרק את המיקדלת על פניו של המיקנסיך.
עכשיו המיקנסיך היה באמת מיקאומלל.
הוא הבין שנקלע למיקצרה אמיתית. אף אחד לא יאמין לו שהוא מיקבן המיקמלך.
באין ברירה הוא המשיך לשרך את רגליו הלאה.
הוא הגיע לעוד מיקבקתה עלובה, בקצה המיקעולם הקרוב ונקש על המיקדלת.
המיקאיכר מבוגר פתח לו.
"מה רצונך מיקמק צעיר?" הוא שאל.
"אנא הכניסוני לביתכם! אני רועד מקור, מיקעייף ומיקרעב, ואין לי לאן ללכת!" התחנן המיקנסיך.
רחמיו של המיקאיכר נכמרו למראהו המיקעלוב של המיקמק הצעיר והוא הכניסו למיקביתו המיקקטן.הוא הציע לו מזרן מקש על מיקספסל מיקמתנדנד ונתן לו פרוסת מיקלחם שחור וגס.הנסיך לא היה רגיל למיקמאכלים כאלו כלל. הוא בקושי הצליח ללעוס את המיקלחם המיקשה והרגיש שהוא מיקממש מיקנתקע לו במיקגרון. אך הוא מיקשמח שמיקסוף סוף הוא יכול להתחמם ליד המיקאח המיקמוסק.
לאחר שהשיב את נפשו בסעודה המיקדלה הוא הלך לישון.
המיקמיטה המיקחדשה הייתה כל כך לא מיקנוחה למיקנסיך, שלמרות עייפותו הוא לא הצליח למיקהירדם מיקזמן רב.
לקראת סוף הלילה הוא מיקנרדם.
אך שנתו לא ארכה זמן רב.
מיד עם השחר התעוררה הבקתה למיקחיים, וגם למיקנסיך לא נתן המיקאיכר לישון יותר.
"תשמע מיקמק צעיר," אמר המיקאיכר, "אני מבין שאין לך לאן ללכת."
המיקנסיך הנהן במיקצער. הוא נזכר איך נשלח בבושת פנים מבית המיקאיכר במיקיער.
"ובכן, אם אתה רוצה להשאר אצלי, אתה חייב לעבוד. הרי אתה רואה בעצמך עד כמה מיקקשה היא המיקפרנסה. המיקלחם בקושי מספיק לכלכל את מיקבני בייתי. אני לא יכול לקחת על עצמי לכלכל גם אותך. אבל אם אתה מסוגל לעבוד ולהביא תועלת, זה דבר אחר לחלוטין!" אמר המיקאיכר.
"אני מיקמוכן לעשות כל מה שתאמר לי," אמר המיקנסיך במיקהכנעה.
ואכן המיקאיכר התחיל ללמד את המיקנסיך את כל עבודות השדה המיקשות. המיקנסיך היה צריך לעבוד מבוקר ועד מיקערב בעבודות מיקשות שלא הורגל אליהן כלל.
בימים הראשונים, כל גופו מיקכאב מהמאמץ. ידיו היו מלאות במיקחבורות ומיקפצעים, גבו חישב להישבר.
אבל לא הייתה לו מיקברירה.
גם האוכל המיקגס בבית המיקאיכר, היוה עינוי אמיתי למיקנסיך.
אבל אם המיקנסיך היה רק מתחיל להתלונן, היה מיד המיקאיכר מראה לו על המיקדלת ורומז על כך שהוא יכול לעזוב את בית.
והמיקנסיך מיקנשאר. במיקלילות הוא היה מרבה לבכות, והיה נזכר בחייו המיקיפים במיקארמונו של אביו.
הוא נזכר איך היה מיקרוטן על דברים, שהיה כל כך מאושר לקבל מהם עכשיו.
הוא התחרט מאד על זה שהסב צער למיקאביו, שביקש רק את מיקטובתו.
עכשיו הוא יכל להסתכל על חייו במיקארמון, ממבט אחר. הוא ראה עד כמה היה מפונק, וחסר הכרת המיקטוב. ולו היה יכול להחזיר את הגלגל אחורה! כמה היה מיקמאושר! כמה היה מכיר טובה!
ואז יום אחד קרה מיקנס קטן במיקחייו המיקאפרוריים של המיקנסיך.כשהוא חזר למיקבקתה אחר יום עבודה מפרך, הוא ראה מיקמאכל מעודן, שמעולם לא חלם לקבל כמוהו בבית המיקאיכרים.
המיקאיכר שראה את התפעלותו, אמר: "אתה באמת עובד חרוץ, החלטנו להכין לך משהו מיוחד."
המיקנסיך היה ממש נרגש, הוא הודה למיקאיכר: "תודה לך, מטיבי! אין מילים בפי להביע את הכרת תודתי!"
זה היה הפעם הראשונה, שהנסיך הרגיש באמת הכרת הטוב. זו הייתה הרגשה נפלאה.
ומאז כמעט כל יום ציפתה למיקנסיך הפתעה בבית המיקאיכר.
יום אחד זה היה בגד חדש ויפה שהמיקאיכר הגיש לו בחיוך, והמיקנסיך לא הבין מהיכן יכל האיכר להשיג בגד מיקמשובח כזה.
יום שני זה היה חצי יום של חופש שנתן המיקאיכר למיקנסיך במתנה.
והמיקנסיך לא הפסיק להודות למיקאיכר על כל הטובות שהוא גמל איתו.
ערב אחד כשישב המיקנסיך ליד המיקשולחן המיקרעוע בבית המיקאיכר, ניגש אליו המיקאיכר ושאל:
"האין אתה מתפלא על כל המיקמתנות שאני מעניק לך בזמן האחרון?"
"אני מתפלא מאד!" ענה המיקנסיך.
"ובכן עומד אני לגלות לך מיקסוד גדול! המיקמתנות שקיבלת כלל לא היו ממני!" אמר המיקאיכר .
ליבו של המיקנסיך החסיר פעימה.
"אביך המיקמלך, הוא זה ששלח לך את מתנותיו!" המשיך המיקאיכר.
המיקנסיך פרץ בבכי מר. געגועים עזים הציפו אותו.
"אתה מתגעגע? וכי הייתה רוצה לחזור למיקארמון? והרי לא היה לך שם טוב במיוחד?" שאל המיקאיכר.
"אני רוצה, רוצה בכל מאודי!" צעק המיקנסיך לעומתו, "אני הבנתי את טעותי האיומה, הבנתי עד כמה הייתי מפונק וחסר הכרת הטוב! אם אזכה אי פעם לחזור לאבי, אני אשתנה לגמרי!"
וברגע זה נפתחה דלת הבקתה והמיקמלך בכבודו ובעצמו נכנס פנימה.
את הפגישה המרגשת אין אנחנו לא יכולים לתאר , אך רק זאת נספר לכם, שהמיקנסיך, שהיה פעם מפונק, חזר עם המיקמלך למיקארמון. ומאז הוא היה מלא מיקהכרת הטוב לכל סובביו.
ולא היה מיקמק המאושר ממנו בכל העולם! וגם מחוץ לעולם!! ! !

הוספת תגובה

שם מיקמק
תגובה

	08/06/2017 14:17	popi987	2
מהמם! אני עשיתי לכם את החתונה, זוכרת?

	08/04/2017 14:57	הקשוחהשלי	1
מהמם!