|
בנות מיקמק במסע לחופש
|
09/11/2015 |
זה היה יום ראשון,היה די חם חשבה לילי והדליקה את המזגן בחדרה,אוף משעמם אמרה לעצמה,אולי אני יזמין את ורד ושיילי לבוא אלי ונשחק יחדיו,לילי התקשרה לורד ושאלה אותה"רוצה לבוא לשחק איתי ואם שיילי? "בטח" ענתה ורד "טוב" ענתה לילי ונתקה,ואז היה אותו דבר אם שיילי וגם היא ענתה בשמחה לאחר עשרים דקות שתיהן כבר היו בביתה וחשבו מה לעשות אממ אמרה שיילי "אולי נכין עוגה?" "יאמי" ענתה ורד,"לא" ענתה לילי "אני יודעת,אני יודעת" ענתה ורד,"מה" ענו שיילי ולילי ביחד "אולי נצא לטיול ביער?" "טוב סבבה מה את אומרת לילי?"אמרה שיילי "טוב נו מה כבר יכול לקרות" אמרה לילי ויחדיו יצאו שלושתן מחדרה של לילי וארזו כריכים טעימים אם שוקולד וכמובן נרות אם יהיה חשוך "טוב אנחנו מוכנות בנות?" שאלה שיילי "כן" ענו לילי וורד ושלושתן יצאו לעבר היער,וכך עבר הזמן לאיטו עד שורד אמרה,"טוב אי אפשר ככה איפה אנחנו?" "תאמיני לי שאני לא יודעת,לילי?" "על תסתכלי עלי שיילי גם אני לא יודעת" וכך הן המשיכו ללכת עד שיתעייפו "טוב אי אפשר ככה נצתרך להשאר לישון כאן" אמרה לילי "לא נו חייבים למצוא את הדרך,אני לא ישן אם ג'וקים וקר כאן" השיבה ורד "יש לי רעיון ממש משונה,קראתי עליו בספר ישן שמצאתי בעלית גג בבית שלי" אמרה שיילי "אני ישמח לכל רעיון שיוציא אותנו מכאן" אמרה לילי שהתחילה לפחד "טוב הרעיון הוא כזה,קראתי בספר על מכשפה מיוחדת שמכירה את היער ואפשר לזמן אותה" מה כמו שעושים אם רוחות?" שאלה ורד "אממ כן משהו בסגנון" "אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל חייבים לנסות" אמרה לילי "טוב נו אם אין עוד ברירה" אמרה ורד " "להתחלה נוציא את הנרות שלנו" אמרה שיילי לאחר שורד הוציאה את הנרות וסידרה אותן במעגל,כפי שאמרה לה שיילי ולילי הדליקה אותם ישבו הבנות במעגל יחד אם הנרות ושיילי אמרה "טוב בנות עכשיו צריך להגיד: מכשפה מכשפה מהיער בואי ותעזרי לנו,ואת זה בנות צריך להגיד שלוש פעמים,מוכנות?" "כן" אמרו ורד ולילי וביחד דיקלמו את המשפט שלוש פעמים ולאחר שגמרו נשבה רוח חזקה ונשמעו רעשים לילי וורד חיבקו זו את זו ושיילי שנשארה אדישה אמרה לבדה "מכשפת היער האם את שומעת אותנו" "כן" נשמע קול רלש וצרוד ורד לחשה ללילי "לילי אני מפחדת" "גם אני ורד" ענתה לה לילי שיילי המשיכה לדבר "מכשפה את יכולה לעזור לנו לצאת מכאן?" "כן בנות,אבל אתן חייבות לעשות לי טובה קטנה" אמרה המכשפה "ומה הטובה?" שאלה שיילי "אתן צריכות למצוא לי את הפרח הנדיר פרח הסחלב,זה פרח שיכול מאוד לעזור לי" "טוב נמצא אותו המכשפה,אבל איך נדע איך הוא נראה?" "שאנחנו נגמור לדבר תמצאי לידך תמונה של הסחלב,להתראות ובהצלחה" פתאום נעלמה המכשפה והבנות מצאו את עצמן לבד אם נר אחד דולק "אתן חושבות שהיה חלום?" אמרה ורד "לא נראה לי תסתכלו!"ענתה שיילי ובידה הרועדת הראתה לחברותיה את התמונה של הפרח "אתן חושבות שנצליח?" שאלה לילי "בטח שכן,קדימה בואו נתחיל ללכת" אמרה שיילי ושלושתן התחילו ללכת כמובן אחרי שכיבו את הנר הן הלכו במשך שעה עד שהשעה היתה חצות והירח זרח מעליהן ככה שהאור האיר טיפה "כואבות לי הרגלים,איי"אמרה ורד ונפלה קדימה "את בסדר?" שאלו שיילי ולילי "תסתכלו תסתכלו תסתכלו!" ואז הבינו ורד מצאה את הפרח! "ורד הצלחת" אמרה לילי "כל הכבוד לך" אמרה שיילי והוסיפה "לפי הסיפור אנחנו אמורות להניף את הפרח באוויר" ענתה שיילי ושלושתן הניפו אותו ביחד למעלה ואז אור בוהק ולבן בצורת כדור האיר להם את הדרך והתחיל לזוז "רוצו אחריו" אמרה שיילי ושלושתן רצו ביחד מחזיקות ידים ואז הכדור התפוגג והן ראו מולן את הרחוב שלהן אבל משהו היה שונה,אלפי שוטרים הסתובבו ברחוב "אימאלה מה זה?" שאלה ורד "בטח ההורים שלנו הזמינו שוטרים כי נעלמנו להרבה זמן" אמרה לילי שלושתן חשבו על אותו הדבר,מה הן יגידו להורים שלהן "נגיד את האמת,נגיד שהלכנו לטיול ביער והסתבכנו ושזה לא יקרה שוב" אמרה שיילי וכך כל אחת חזרה לביתה ואמרה להורים שלהם את מה שסיכמו וככה המשיכו בחייהן בלי להגיד דבר על מה שקרה הסוף!
|
|
