|
שכר ועונש\סיפור עממי
|
19/03/2015 |
בכפר אחד,חייתה אישה ולה שלוש בנות שלושתן היו יפות,אחת יפה כשמש,השניה זוהרת כלבנה,השלישית ככוכב נוגה.גגלו הבנות והיגיעו לפרקן.יום אחד הגיעו לכפר שלושה בחורין,אחד נסיך,אחד קצין ואחד סופר.ראו את הבנותומצאו חן בעינם,נישאו להן וכל אחתהלכה אחר בעלה.כעבור שנים,חלתה האם מאוד ולא היה מי שיסעוד איתה,רק עופר קטן מהחורש היה בא יום יום לבקר אותה.אמרה האישה לעופר, רוץ מהר לבנותיי ואמור להן כי חולה אני ומבקשת מהן לבוא.רץ העופר לבת הבכירה,סיפר לה על אימה,אמרה הבת:אימי חולה אוי ואבוי,הייתי רוצה מאד מאד ללכת אליה אך אני צריכה לגמור לשטוף את הכלים.כעס העופר ואמר לה:אימך חולה ואת עומדת פה ורוצה לשטוף עוד שתי צלחות.הלוואי ותדבקנה הצלחות לגופך לכל החיים.קפצו הצלחות ונדבקו בה אחת אחת מלפנים ואחת מאחור.והיא נפלה לארץ והפכה לצב.רץ העופר לבת האמצעית,סיפר לה על אימה החולה.אמרה לעופר:אוי לי אימי חולה,הייתי עפה אליה אילו יכולתי אך חכה שאגמור את העבודה שלי,אני צריכה לטוות חוטים.כעס עליה העופר ואמר לה:הלוואי שידיך תיטווינה חוטים כל החיים שלך,בין רגע הפכה הבת האמצטית לעכביש גדול,שרץ על התקרה והחל לטוות חוטים.לבסוף מיהר העופר אל הבת הצעירה וסיפר לה על האם החולה,שמעה ועזבה מיד את הבצק שהייתה לשה ועם ידיים מלוכלכות והסינר עליה ורצה מהר על בית אימה.ראה זאת העופר ובירך אותה,מהיום והלאה תזכי להנעים לאנשים את החיים והם יאהבו אותך ואת בני ביתך מעתה ועד עולם.הבת הצעירה נתברכה באושר ובחיים ארוכים וכולם אהבו אותה מאוד.כאשר הזדקנה הפכה לדבורה שאוכלת צוף ומעניקה דבש |
|
