|
מקווה ש"תוקסמו" מהסיפור!;)
|
16/08/2015 |
פרק ראשון!
זה היה יום חמים ויפה הרוח נשבה לה ובידרה לי את השיער.
ישבתי בפארק מתחת לעץ וקראתי ספר של כל מיני טריקים של קסמים.
מבינים? אני אוהבת קסמים!
אני תמיד מנסה אותם על חברים שלי
פעם אחת נתתי לחברה שלי קלפים
ואמרתי לה:" תבחרי קלף ואל תראי לי אותו"
היא בחרה והראתה לכל הילדים
החזירה לי וערבבתי את הקלפים
הנחתי אותם והקלף הראשון שהיה בראש הערמה הרמתי:" זה הקלף?"
שאלתי.
והיא ענתה:" כן, איך ידעת את זה?"
רוצים שאגלה לכם?
זה ממש מצחיק התשובה!
כל הקלפים היו אותו הדבר!;)
חה חה חה...
תעשו את זה לאחים שלכם!
אתם פשוט חייבים!
טוב אני חושבת שכדאי שאני יתחיל לספר את הסיפור אני כזאת פטפטנית שאני צריכה לעבור לפרק שני!
פרק שני!
אז בקיצור ישבתי שם מתחת לעץ והתאמנתי על קסמים כולם כמובן
היו רמאות אבל הם היו
כל כך מדליקים!
ואז הייתי צריכה ללכת לסבתא שלי.
הבטחתי לה לעזור לה
לנקות את עליית הגג שלה יש בלגאן רציני שם.
הגעתי לביתה של סבתא ונכנסתי.
"סבתא? מישהו פו הלו!!! סבתא?"
סבתא:" אני כאן למעלה שירה בואי לעזור לי בבקשה!"
אני:" טוב אני כבר עולה."
עליתי למעלה והתחלתי לנקות הבאתי שקית ענקית לזבל והיא לא הספיקה
לסבתא יש מלא אוצרות שם.
היו שם: עיתונים ישנים, בגדים של אמא שלי מילדותה, צעצועים ישנים, כלים מחרסינה
סמרטוטים, מנורות, וכו'.
בזמן שנברתי בזבל כלומר...
ב"אוצרות" של סבתא משהו לכד את מבטי. זה היה תיבה גדולה בצבע שחור.
אני:" וואו איזה יופי! מה זה סבתא?"
סבתא:" וואו לא יאמן!"
אני:" מה? מה? מה זה?"
סבתא:" זה של אמא שלך שהיא הייתה ילדה אז קניתי לה את זה ליום ההולדת בחנות עתיקות."
אני:" אז... קנית לה ליום ההולדת תיבה שחורה?!"
סבתא:" זו לא סתם תיבה שחורה שירה! זו תיבת קסמים!"
אני:" וואו אני לא מאמינה. מה יש שם?"
סבתא:" אמ... אני לא יודעת לא פתחתי אותה אף פעם למעשה גם אמא שלך לא הצליחה אני חושבת שיש קוד לקופסא הזו הקופסא הזו תמיד סיקרנה אותי המוכר אמר לי שפעם היא הייתה שייכת לקוסם רב עוצמה."
אני:" או סבתא אפשר את התיבה הזאתי? בבקשה! בבקשה! בבקשה!!!!"
סבתא:" ברור מתוקה אבל לא תצליחי לפתוח אותה!"
אני:" יש לי הרגשה שאני דווקא כן
יצליח!"
פרק שלישי!
חזרתי הביתה נכנסתי לחדרי התיישבתי על המיטה והנחתי את התיבה מולי
ניסיתי לפתוח אותה שקשקתי אותה לבדוק מה בפנים זרקתי אותי ניסיתי בכל הכוח אבל היא הייתה עקשנית ונשארה סגורה.
אני:"חחח אולי צריך להשתמש בקסם כדי לפתוח אותה! אוקי שווה לנסות.
הוקוס פוקוס!!!"
התיבה עוד סגורה.
אני:" אברה קדברה הפתחי!!!"
התיבה סגורה.
אני:"אווו אני בחיים לא יצליח!
נו טוב מי צריך אותה אני ידבר עם
מור בטלפון."
חייגתי לחברתי מור.
מור:" הלו?"
אני:" היי מור מה ניש?"
מור:" הכול בסדר למה התקשרת אלי?"
ספרתי למור את כל הסיפור עם התיבה.
מור:" הממ... הי אני יודעת! אולי תגידי איזה לחש קסם בחרוזים ככה זה תמיד בסרטים."
אני:" כן שווה לנסות אבל אמרתי הוקוס פוקוס ואברה קדברה זה חרוזים לא?"
מור:" כן אבל זה ממש קצר זה לא לחש קסם זה סתם מילות חסרות משמעות."
אני:" צודקת אני ינסה!"
מור:" ואם תצליחי תקראי לי אני רוצה לראות מה יש שם!"
אני:" אוקיי ביי מור תודה!"
פרק רביעי!
ישבתי מול התיבה והסתכלתי עליה
ניסיתי לפתוח אותה בעזרת המחשבה אבל
זה היה סתם טיפשי.
ואז נכנסה אחותי הקטנה תמר לחדר.
תמר:" שירה שמעתי על התיבה הקסומה מה יש שם?"
אני:" אני לא יודעת לא פתחתי אותה זה ממש בילתי אפשרי.
הסתכלתי על התיבה ואז אמרתי
בקול:" תיבה קסומה! תיבה קסומה!
תפתחי ותראי כמה את מדהימה!"
התיבה לא זזה.
אני:" תיבה! תיבה! תפתחי תהי ילדה טובה!"
התיבה לא זזה.
תמר התפוצצה מצחוק מהלחש האחרון שניסיתי.
אני:" תיבה! אני מצווה עליך להפתח שאוכל לראות מה יש בך!"
התיבה לא זזה.
תמר:" אוי תיבה מעצבנת תפתחי כבר
או שאני הולכת!"
ופתאום התיבה נפתחה.
אני:" נו באמת אתם צוחקים עליי?"
תמר:" ייאי התיבה אוהבת אותי ולא אותך!"
פתחתי את התיבה ואז רצתי אל הטלפון.
אני:" הלו! מור?"
פרק חמישי!
מור הגיעה לבית שלי מאד מהר היא לבשה ג'קט כחול ומכנסים אדומות.
מור:" מה יש שם? נו תפתחי כבר!"
אני:" הייתי שמחה אבל את קופצת לי על המיטה וזה מזיז אותי."
תמר:" אני פתחתי אותה!"
אמרה בגאווה.
פתחתי את התיבה. היה שם עוד קופסא שחורה. פתחתי אותה והיה ביפנים סוכריות.
אני:" מה?? סוכריות? זה הכול?"
מור:" יאמי!"
מור אכלה סוכריה אחת.
אני:" איכס מור מי יודע בת כמה הסוכריה הזאת!"
היה ביפנים גם חבילת קלפים ומקל קסמים הוצאתי קלף והיה עליו ציור של
סנאי.
אני:" מה? סנאי? איזה מין קלפים אלו"
תמר:" שירה אני יורדת לחטוף משהו מהמקרר."
אני:" אני באה איתך. מור חכי פו ואל תגעי בכלום."
יצאתי מהחדר ומור נשארה שם לבדה היא הביטה בקלף של הסנאי היה כתוב שם מילות מוזרות בתחתית הקלף מור קראה אותן בקול רם.
מור:" אגוזי באזי גיזי לאזי מוצ'י
פוצ'י לאצ'י? אילו מין מילים מוזרות אילו?"
אני ותמר חזרנו אל החדר והמשכנו להתעסק בתיבה ירדנו איתה לחצר האחורית של הבית.
ראינו מלא סנאים על העצים זרקתי להם מהחטיף שלי קצת שנמאס לי להתעסק בתיבה נכנסתי לבית והשארתי את הדלת פתוחה לאחר כמה דקות נזכרתי שהיא פתוחה וסגרתי אותה עליתי לחדר וראיתי מלא סנאים בו צרחתי כמו
משוגעת!
חזרתי לחדר עם מטאטא והעפתי אותם החוצה דרך החלון מסכנים!
אבל פחדתי.
אני:" הם בטח נכנסו דרך הדלת ששכחתי וואו איזה באסה הי איפה מור?"
פרק שישי!
להפתעתי רק סנאי אחד סירב לצאת
כל פעם שהוצאתי אותו הוא חזר לבפנים
הסתכלתי עליו ופתאום קפאתי במקום
עמדתי שם. בוהה בסנאי באימה.
הסנאי לבש גיקט כחול עם מכנסים אדומות!!!
אני:" אימלה!!! אני רוצה את אמא!!!"
אני מודה זה היה ממש תינוקי אבל זה היה ממש מפחיד!!!
אני:" מור! זה את? אוי לא זה בטח בגלל הסכריה!"
מור צרחה כמו משוגעת.
(בחיים לא שמעתי סנאי צורח.)
תמר נכנסה לחדר.
תמר:" אהההה!!! סנאי בחדר!!!"
קיוויתי שהיא תצעק:" אני רוצה את אמא!"
כדי שאני לא יהיה היותר תינוקית ממנה.
אני:" תמר זהלא סנאי זה מור!"
תמר כבר לא הייתה בחדר. (פחדנית.)
אני:" מה אני יעשה עכשיו?"
מור קפצה על התיבה וחזרה אלי שהמקל קסמים בפייה.
אני:" אה נכון כמעט שכחתי!
אהם אהם מור! מור! תהפכי להיות שוב ילדה! כי בתור סנאית את ממש מפחידה!"
כלום לא קרה.
תמר הופיעה מהשטיח פתאום.
אני:" אההה! מאיפה צצת פתאום?"
תמר:" אני חושבת שהתעלפתי..."
אופס טעות שלי!
אני:" מור! מור! די להיות סנאי בבקשה! בבקשה! זה מפחיד אותי!"
כלום לא קרה.
תמר:" את לא עושה את זה טוב אהם אהם מור! מור! הפעם ממש פישלת כי סכריה ישנה אכלת!
פתאום התחילה מור לדבר.
מור:" אבל זה היה מגרה כל כך!"
אני:" וואו תמר הצליחה שוב!"
תמר:" הצלחתי! הצלחתי!"
אני:" כמעט הצלחת! היא עדיין סנאי!"
פרק שביעי!
הלכתי ברחוב שמור בזרועותיי
הייתי אובדת עצות.
עברתי ליד חנות העתיקות
נכנסתי אליה.
המוכר:" אפשר לעזור?"
וואו הוא זקן כל כך הוא כאן מאז שאמא שלי ילדה!
אני:" כן אדוני אתה יודע משהו על תיבת הקסמים השחורה?"
המוכר:" את מתכוונת לתיבה הזאת? קנו אותה כבר!"
אני:" אתה יודע של מי התיבה? ואיפה הוא?"
המוכר:" אני יודע של מי התיבה ולמעשה הוא מדבר אתך ברגע זה ממש!"
אני:" אתה הקוסם הרב עוצמה?"
המוכר:" זה אני! מי סיפר לך?"
אני:" סבתא שלי!"
המוכר:" מה הבעיה?"
אני:" אתה תחשוב שזה מטורף!"
המוכר:" בתור קוסם עסקתי בהמון דברים בטורפים!"
אני:" אני... החברה שלי אכלה סכריה מהתיבה ונהפכה לסנאי!"
המוכר:" הממ.. היא בטח קראה את הלחש על הקלף!"
אני:" האם היא תחזור להיות ילדה אי פעם...?"
שאלתי את זה שאני כמעט בוכה.
המוכר:" תני לי את התיבה!"
נתתי לו.
המוכר הוציא את הקלפים עם כל החיות והוציא קלף שהיה עליו ציור של ילדה.
המוכר:" מוצ'י אצ'ו בלו מרה קרה בלה."
לפתע הפכה מור לילדה שוב ונפלה מהידיים שלי לרצפה.
מור:" ישש!! אני ילדה שוב!! ווהווו!"
אני ומור התחבקנו.
אני:" מוכר התיבה הזאתי מטורפת למה אתה מוכר דברים כאלו?"
המוכר:" אמרתי לך שאני עוסק בדברים מטורפים!" וקרץ לי.
המוכר:" יום טוב בנות!"
יצאתי ואז חזרתי רציתי לומר לו תודה אבל רק שהסתובבתי החנות כבר לא עמדה שם.
אני:" וואו המוכר הזה מטורף!" |
|
