|
סיפור ליום השואה
|
23/04/2017 |
סיפור על יום השואה
פרק 1: מגן דוד או טלאי?
היה אז לילה קר במיוחד.
סבתא באה לבקר אותנו אתמול והתכוונה לנסוע היום. אך סערה שהגיעה משום מקום שינתה לה את התוכניות.
התכסיתי בשמיכה הנעימה והרכה שלי וקיוויתי שהסערה תיגמר.
סבתא התיישבה לידי.
היא אחזה בידה תה, ולפי פניה היא התכוונה להציע לי לשתות.
"לא תודה סבתא, אני לא רוצה תה." אמרתי לה בפנים חתומות.
היא חייכה ולא אמרה דבר. ראיתי שהיא מוציאה ספר מהתיק שלה.
"מה זה המגן דוד הזה?" שאלתי אותה.
"זה לא מגן דוד, זה טלאי" היא הצביעה על הכריכה של הספר, שהיה עליה מגן דוד צהוב עם אותיות מוזרות בתוכו. או כמו שסבתא קוראת לזה- "טלאי".
"מה זה טלאי?" הבטתי בה מחכה לתשובה.
"טלאי זה משהו שכל היהודים בתקופת ילדותי, היו צריכים ללבוש על בגדיהם."
"למה?" היססתי. "זה סיפור ארוך..." היא ענתה בשקט.
"יש המון זמן, הרי אין טלווזיה ומחשב, כי היום יום השואה."
היא הביטה בי והציצה בשעון. "טוב. אתה צודק."
פרק 2: אדולף היטלר
ניסיתי למצוא תנוחה נוחה לישיבה, אך לא מצאתי וויתרתי.
"הכל התחיל כאשר אדולף היטלר נבחר להיות מנהיג גרמניה בכך שאמר שיהפוך את גרמניה למדינה עשירה ומשגשגת. אתה מכיר את הסיפור של יום השואה נכון?"
"משהו כזה" הנהנתי. "אחרי שהוא נבחר הקשיים התחילו להגיע אל היהודים.
הקשיים הגיעו לשיא בתשעה בנובמבר 1938, כשהמון נאצי ברחבי גרמניה הרג מאות יהודים, והרס בתי כנסת ובתי עסק של יהודים. יום זה נקרא 'ליל הבדולח' על שם שברי הזכוכיות הרבים שכיסו את הרחובות בעקבות הפרעות. באותו לילה אסרו הגרמנים 30,000 יהודים ושלחו אותם למחנות ריכוז. למחנות האלה קוראים 'גטו'" ראיתי את סבתא מזילה דמעה. לפתע שאלתי שאלה שהפתיעה גם אותי. "סבתא, גם את היית בשו...בשואה? כלומר בגטו?"
פרק 3: החיים בגטו
סבתא הביטה בי ועצמה את עיניה.
"כן. הייתי קטנה, כמעט בת 12. את הבת מצווה שלי חגגתי בגטו. קיבלתי אז מתנה מאימי, זוג גרביים קרועות. אתה לא יכול לדמיין את זה, לא היה מתנות בגטו, לא היה אפשר לקנות דברים שאפשר לקנות בתקופה שלנו עכשיו. אם עכשיו אנחנו מקבלים מתנה הזמנה למסעדה, אז היינו מקבלים סנדוויץ מסריח שהיה בפח הזבל.
אתה מבין? על כל קליפת תפוח אדמה היינו נלחמים כאילו שזה איזו עוגה עם קצפת." לא רציתי להאמין שהדבר הזה באמת קרה. אבל אי אפשר לשנות את ההיסטוריה.
היא לחשה משהו שלא שמעתי מהו.
"ככה היינו צריכים לחיות. חלק מאתנו ניסו לברוח."
במוחי דמיינתי איך זה לחיות בגטו. מילה אחת עלתה לי בראש-סיוט!
פרק 4: בריחה והתאבדות
"היו המון מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, סין ועוד כמה מדינות שתקפו את הגרמנים והביסו אותם" אמרה סבתא "והם הצילו אותנו מהגרמנים, וכך נשארנו בחיים."
"מה עם היטלר?" שאלתי.
"אה... הוא ברח. הוא חשש שיתפסו אותו ויהרגו אותו על מעשיו." "ואז?" תשובתה לא סיפקה אותי. "ואז נמאס לו והוא ואישתו התאבדו." עיני נפתחו.
"התאבדו...הרגו את עצמם..." מילמלתי לעצמי.
פרק 5: יום הזיכרון לשואה ולגבורה
"ככה זה נגמר בעצם" היא הסתכלה עלי.
"סיפור מעניין..." ניסיתי לחייך אך העצב של הסיפור גבר עלי ולא הצלחתי.
"מעניין אם הסערה פסקה." היא ניגשה אל החלון והעיפה במהירות את הוילון הכתום שהיה עליו.
"כן. היא פסקה" היא ענתה מיד כשחזרה למקומה.
היא לקחה על גבה תיק, וראיתי שקשה לה אז מיד הצעתי לה את עזרתי.
היא הנהנה בהסכמה וביחד יצאנו החוצה לכיוון החניה.
היא הכניסה את התיקים לבגאז'.
היא נשקה על הלחי וסימנה לשלום. "ביי סבתא" חיבקתי אותה והיא חיבקה אותי בחזרה.
היא החלה בנסיעתה ואני התחלתי לחזור הביתה.
האמת, גיליתי היום המון דברים מרתקים על יום השואה שלא ידעתי. אולי אספר אותם בבית הספר.....
*חשוב לי להגיד שהסיפור המרכזי אינו אמיתי, והמידע שמסופר, אמיתי לגמרי.
|
|
מוקדש
לכלניצוליהשואה | |
|
|
