|
יומנה של לילה
|
23/11/2018 |
יומני היקר רציתי לספר לך שהיום קרה דבר מעט מוזר יצאתי החוצה לחצר ופתאום ראיתי אישה בשמלה כחולה של נשים זקנות ושיער אפור מקורזל אסוף בגולגול גבוה ועור לבן ממש כמעט שקוף עם כובע כחול כהה שמסתיר את עיניה היא נראתה מעט מרחפת סנטימטרים ספורים מעל המדרכה חשבתי שאני מדמיינת ואז שמתי לב שהיא מלאה בוץ ואפר כאילו בדיוק יצאה מהקבר היא התקדמה לכיווני חשש קל עבר בגופי והרעיד את כולי בקצות הבהונות עד לקצות השיערות הרגשתי כאילו את עומדת להתעלף מרוב פחד ואז האישה התיישבה קרוב לשם על הספסל ופשוט ישבה כאילו היא מחכה למישהו פתאום היא הרימה את ראשה ולילה ראתה שעיניה של האישה עצומות כאילו היא ישנה האישה התחילה למלמל חלושות אבל לא הצלחתי לשמוע מה היא אומרת פחדתי מאוד קמתי מהנדנדה במרפסת נכנסתי הבייתה ורצתי בסערה לחדרי מי זאת? חשבתי לעצמי פתאום נשמעה דפיקה על דלת הכניסה אמא פתחה את הדלת וראתה את האישה היא הכניסה אותה והאישה אמרה בקולה הצרוד "אני צריכה לדבר עם לילה"
בסדר אמרה אמא היא קראה לילה ומיד ירדתי למטה בפחד שאלתי מה קרה ואמא אמרה שהגברת פה רוצה לדבר איתי.
"יש לי מכתב בשבילך לילה" אמרה האישה.
ויצאה משם בסערה. חזרתי לחדר עם המכתב ביד זה לא היה מכתב רגיל היא לא זיהתה את הכתובת שעל המכתב "מחנה החצויים" היה כתוב שם
קראתי את המכתב ועיני נפארו בפחד קראתי אותו שוב והיה כתוב שם: לילה אני כירון את לא מכירה אותי אבל אני מכיר אותך ויודע מי את אז אני וכל המחנה צריך אותך אני לא יכול לספר לך הרבה כי את רק תנסי לשנות את הגורל ויש עוד דבר שמסכן אותך ואת כולנו לא אוכל לספר לך תאלצי להבין לבדך אבל הנה הנבואה: גיבורה יחידה למסע תצא
עם השולט בים ובת בחכמה
למלחמה גדולה יכלאו השלושה
אבל משם יצאו ללא כל פגיעה
חברות עומד למעול ולמות.
נדהמתי מאוד והמשכתי לקרוא:
זאת הנבואה שלך מהאורקל שלנו רייצל בקרוב אשלח אלייך סאטיר שיביא אותך למחנה התכונני לילה כי זאת רק ההתחלה.
זהו זה אוקיי אז אני אצא למלחמה עם שני ילדים והחברות שלי תמות אוי לי.
אני אדבר אם אמא.
אמא קראתי אמא באה אלי ושאלה "מה קרה"
שום דבר אמרתי אני רק רוצה לשאול אותך משהו מי אבא שלי?
"מה זאת אומרת" אמרה אמא בפליאה
השבתי זאת אומרת שבמכתב כתוב משהו על מחנה החצויים ועוד דברים מוזרים ואיך שהוא יש לי הרגשה שזה קשור לאבא.
"את צודקת לילה אבל אני לא יכולה לספר לך עדיין בקרוב תביני הכל"
ובמשפט הזה אמא יצאה משם בסערה.
פתאום נשמעה דפיקה בדלת מי זה היה? תגלו זאת בפעם אחרת
המשך יבוא |
|
