|
קייסי וקנדי
|
17/09/2019 |
פרק א'קנדי מספרת לכולם
קוראים לי קנדי ואני בת שתיים עשרה. החברה הכי טובה שלי היא קייסי. אני אוהבת אותה כל כך למרות שאני והיא כל כך שונות אחת מהשנייה.הדבר שאנחנו הכי אוהבות בעולם הוא לאכול שוקולד.האמת, שככה אני והיא הכרנו! מי היה מאמין... אני אספר לכם את כל הסיפור מהתחלה ועד הסוף!
פרק ב' מי אוהב שוקולד? (מנקודת המבט של קייסי)
אמא קראה לי לרדת לאכול ארוחת בוקר למרות שהארוחות של אמא שלי הן לא כל כך טובות. היא הכינה לי סלט קטן.סירבתי לאכול אותו כי אני די בטוחה שהיא שמה שם מרכיב שלא היה אמור להיות בסלט. היא הכריחה אותי לקחת כפית אחת. טעמתי ואמרתי לה שזה מצוין!(היא שמה מיונז במקום שמן זית). שמחתי שלא אכלתי את הסלט כי קיבלתי המון דמי כיס ליום ההולדת שלי והחלטתי לקנות בהכל מרשמלו מצופה שוקולד בזיגוג קרם חלב.זה הדבר האהוב עליי ביותר בכל העולם!! נכנסתי לחנות השוקולד ולקחתי חבילה שלמה. התיישבתי על אחד השולחנות ונהנתי מהטעם המתוק. פתאום ראיתי ילדה יושבת באחד השולחנות הסמוכים אליי עם ארגז של מרשמלו מצופה שוקולד בזיגוג קרם חלב.ילדה! קראתי אליה. היא הביטה בי ובארגז השוקולד שלי. היא קמה ממקומה והתיישבה לידי. שלום! היא אמרה קוראים לי קנדי. ומיד הבנתי שקנדי עומדת להיות החברה החדשה שלי!
פרק ג' צמידי חברות (מנקודת מבטה של קנדי)
קייסי ואני התחברנו כל כך מהר והתחלנו לדבר במהירות על שוקולד ועל דברים נוספים. נהנתי איתה כל כך שבקושי אכלתי מהמרשמלו מצופה השוקולד בזיגוג קרם החלב שלי. הצעתי לה לבוא אליי והיא הסכימה. פתחתי את דלת ביתי כשקייסי מאחורי, ההורים שלי לא היו בבית. לקחתי אותה לחדר שלי. מתוק כל כך! היא התפלאה מהחדר שלי. סגול זה גם הצבע האהוב עליי! היא אמרה בקול. התחבקנו והושבתי אותה על המיטה שלי. אני רוצה להראות לך משהו, אמרתי והוצאתי מהמגירה קופסא אדומה. פתחתי אותה וקייסי כמעט התעלפה ממה שהיה בפנים.היו שם חוטים בכל צבעי הקשת ורוד, צהוב, כחול, אדום, ירוק, כתום ועוד המון המון.קייסי הציעה שנכין צמידי ידידות. אני לא יודעת איך, אמרתי.זה קל! אמרה קייסי, אל דאגה חברה אני אלמד אותך.
פרק ד' ההודעה העצובה (נקודת מבטה של קייסי)
ישבתי יחד עם קנדי בחדרה המושלם והכנו צמידי ידידות מהצבעים האהובים עלינו צהוב אדום וכמובן סגול. סיימנו את צמידי הידידות וענדנו אותם. הם היו מושלמים. זה מדהים, קראה קנדי.המשכנו לדבר עוד קצת ופתאום נשמעה דפיקה בדלת וקנדי הלכה לפתוח.זו הייתה אמא של קנדי היא הייתה יפה מאוד. קנדי! היא אמרה בקול אוורירי. יש לי חדשות טובות! אנחנו חוזרות לניו יורק! מחר! כדאי שנתחיל לארוז. קנדי הביטה בי בעצב ולקחה אותי לחדרה וסגרה את הדלת. ניו יורק? עכשיו? למה? אני לא יכולה בלעדייך!! אל תעזבי! קראתי בקול. קנדי חיבקה אותי ונרגעתי.אני לא ידעתי על זה עד עכשיו אני מצטערת! היא אמרה. היא הסבירה לי היא גרה בניו יורק לפני חודשיים והיא עזבה לחופשת הקיץ.התחבקנו שוב וחזרתי הביתה. בעצב.
פרק אחרון, הפרידה (מנקודת מבטה של קנדי)
הייתי מאוכזבת מהבשורה ולכן החלטתי לקחת את העיניינים לידיים והכנתי כל הלילה בזמן שאמא ואבא ואחי הגדול ארזו שרשראות חברות חצי לב לי וחצי לב לקייסי. למחרת שעה לפני העזיבה רצתי לבית של קייסי. היא פתחה לי את הדלת במבט עצוב. חיבקתי אותה והבאתי לה את השרשרת. תקשיבי, אמרתי בעודנו מחובקות, אני אוהבת אותך ולא ניפגש עוד אני אזכור בליבי שאת החברה הכי טובה בעולם קייסי. גם אני אוהבת אותך, היא אמרה והצמדנו את שרשראות החברות פעם אחרונה. פתאום שמעתי צפירה והמכונית של אמא עמדה סמוך אליי ואמא קראה לי לבוא. להתראות קייסי, אמרתי. להתראות קנדי, היא אמרה. נכנסתי למכונית והיא נסעה. עזבתי, אבל עזבתי עם המון אהבה בלב.
---סוף---
|
|
מוקדש
לבנדר46ולכולםםםםםם | |
|
|
