|
מיקרלה
|
27/09/2013 |
לסיפור קוראים: מיק-רלה(:
היה היה פעם, מישהי יפה בכול העיר הקסומה, וזוהי מיקלוכית , מיקלוכית הייתה ענייה מאוד, ועבדה קשה בפרך יום ויום, מיקלוכית עבדה אצל אמא החורגת שנתנה לה להעביד מאוד קשה. אך יום אחד שהשמש יצאה לרחובות, שהציפורים צייצו שהפרחים לבלבו מחדש, שהבוקר התחיל מחדש לכול אחד יצאה אמא החורגת לעבד המטבח בו מיקלוכית עבדה קשה כול הלילה אמא החורגת באה ואמרה לה:" מיקלוכית! היום יש נשף ענק מלא בנסיכים ובנסיכות ואת מוזמנת אליו לצערי הרב, אז! תלבשי משהו מתאים ויפה ותיהי מוכנה מחוץ לבית בשעה שבע בערב ." מיקלוכית שמחה כול כך! סופסוף תצא מהבית תריח את ריח המאפייה עם הלחמניות הכול כך טריות ותדמיין שהיא אופה אותם בעצמה. מיקלוכית ראתה את אמא החורגת זורקת כול מיני שמלות , ולימקלוכית הייה רעיון מופלא היא לקחה מספריים חתכה כול מיני בדים של השמלות ולבסוף יצא לה שימלה מיוחדת במינה! מיקלוכית שמחה כול כך והתרגשה ללבוש את השמלה , ושלבשה את השמלה היא התחילה לרחף באוויר באופן נורא מוזר! היא ריחפה ישירות לאולם הנשף , והחזיקה את נעליה חזק חזק שלא יפלו לה. שהיגעה לאולם נתקלה ישרות בנסיך המופלא, מיק, מיק היה נסיך יפה תואר , כול ערב נהג לעשות משתה גדול ולעזור לאנשים ביום יום, וכשאשר מיק אמר:" הלכת לאיבוד?" צחקקה לעצמה מיקלוכית , ואמרה:"לא, אני מצאתי את עצמי כאן באופן מוזר ביותר, קוראים לי מיקלוכית, טוב לפחות ככה אמא שלי קוראת לי, שמי האמיתי הוא , מיק-רלה" . "טוב, תרצי לרקוד איתי?העלמה מיק-רלה" אמר מיק, מיק-רלה הסמיקה בלחייה , והנהנה בראשה, מיק-רלה הרגישה שהיא בעננים, סופסוף לצאת מהאווירה של הניקיונות, לראות עולם במלואו, להרגיש מיוחדת, להרגיש משהו שאף פעם לא חוותה, וכמובן להכיר לעצמה מישהו כמו הנסיך מיק. והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה. ולגבי האמא החורגת שלה? היא חיכתה וחיכתה ולא מצאה את מיק-רלה ושנכנסה לביתה המשטר של הנסיך מיק חיכה לה, ושמיק-רלה והנסיך מיק רקדו כול האנשים באולם הסתכלו עליהם ובכו מהתרגשות. |
|
