|
המיקמק המכוער
|
02/03/2014 |
בעמק יפה ושטוף שמש באי מיקמקי, הייתה טירה גדולה, ולידה הייתה אימא מיקמקית,
שבדיוק יצאה עם ילדיה החדשים. הילדים התחילו לחייך ולהגיד "אימא!"
"מתוקים שלי! עוד ילד אחד יפקח עיניים ואז כולנו נצא לסיור בוקר מהנה לכולנו!" אמרה האימא.
עברו ימים אחדים, והמיקמק הצעיר הקטן אינו פוקח עיניים. "נו, מה יהיה לתינוק שלי?" הדאיגה את עצמה האימא,
"התינוק מסרב לפקוח עיניים, אויש.."
עברו שעות, ואז פתאום המיקמק הצעיר פקח את העיניים, אבל הוא בכלל לא היה חמוד ומתוק! להיפך, הוא בכלל לא היה דומה לתינוקות האחרים, שהיו כל כך מתוקים והיה להם אופי טוב. "מוזר," אמרה האימא, "הוא בכלל לא דומה לילדים האחרים, הוא מפחיד ולא מצחיק,"
"איך אפשר לבדוק את זה שהוא מחייך? לפחות יש לי ילד כזה..."
וביום שלמחרת התינוקות יצאו עם האימא
וחייכו להנאתם הרבה, וללא ספק גם המיקמק הצעיר המכוער חייך. "אין ספק, הוא ממש הבן שלי!" קראה אימא ברווזה,
אבל כשהם יצאו לחצר הטירה מלאי המשרתים והאנשים, התינוק מאוד סבל.
כל המשרתים העליבו את התינוק ולעגו לו מאוד: "שילך התינוק הזה, הוא מכוער! מי ירצה לגדל תינוק כזה?! איזה תינוק מכוער ומבחיל!"
קראו האנשים והמשרתים אל האימא ואמרו לה לגרש את התינוק מן הטירה אל מישהו אחר. התינוק התחיל לבכות והיה עצוב.
בלילה, בסערה הגדולה, המיקמק הצעיר עזב את ביתו, והלך לחפש לו מקום אחר, שלא יעליבו אותו שם.
הוא חיפש וחיפש, הוא הלך לבית קטן, בכפר עני, רעב ועייף, ואז הבחין באיש שהיה שם, ושאל: "שלום.. אני יכול בבקשה לגור כאן" האיש אמר בתקיפות אל המיקמק הקטן: "מה?! אתה תינוק כל כך מכוער, אני לא ארצה לאמץ אותך! לך מאזור ביתי!" התינוק המשיך במסעותיו, בלי אוכל ומנוחה, ופתאום: הוא מצא שיח חלול וקטן. הוא התמקם שם, וישן שינה עמוקה ביותר, היה במשך הסתיו, והקיץ, והחורף, והאביב, והלאה... אכל מקני הסוכר שמצא שם והיה מלקט תותים מין השדה (למעשה, הוא היה ממש חכם!)
ואוכל אותם להנאתו. כעבור כמה שנים,הלך ליד האגם, ופתאום ראה בהשתקפות של עצמו שהוא מיקמק כל כך יפה וחמוד, והיה לו חיוך מקסים! דמעות של אושר ושמחה מילאו את עיניו של המיקמק הקטן והיפה, פתאום ראה חבורת מיקמקים עם עיניים טובות, שאל:
"בבקשה, אני יכול להיות איתכם בחברתכם, לגור איתכם- אני אעשה כל מה שברצונכם, אני מתחנן, תהיו חבריי הטובים, אין לי חברים!" המיקמקים הסתכלו בו בפיעור פה, ושמחו: "ברור! נשמח מאוד להיות בחברתך! נעזור לך ונהיה חבריך הטובים ביותר!" המיקמק נהיה שמח, ואף פעם לא נהיה עוד עצוב מהעלבות. מסתבר שהמיקמק הקטן והמכוער הפך למיקמק יפה וחכם. |
|
