קהילה - היצירות של כולםחברים9
|
|
|
|
|
סיפור לכתב אורח: קסם אישי
|
01/12/2022 |
פרק ראשון: משאלת הלב של אלי
היי לכולם! קוראים לי אליאנה, או בקיצור אלי.
אני בת 13. בשביל להבין את הסיפור שלי צריך לחזור קצת אחורה בזמן.....
הייתי בת חמש.
החלום הכי גדול שלי היה להיות פיה. עם שיער ורוד, כנפיים אדמדמות, שמלה ירוקה ופרחים צהובים בשיער.
כל הזמן חפרתי לאמא שלי: אמא תלמדי אותי לעוף, אמא בואי נקנה פרחים לשיער, אמא תראי, שמלה ירוקה!
היא התעצבנה עליי לפעמים, אבל לפעמים זרמה איתי. עד גיל 7 התחפשתי רק לפיות! כל הזמן לאותה פיה: שיער ורוד, כנפיים אדמדמות, שמלה ירוקה, ופרחים צהובים בשיער.
עד מסיבת התחפושות בגיל 7, שם הכל השתנה.....
פרק שתיים: תחרותית
במסיבת התחפושות בגיל 7 שוב, התחפשתי לאותה פיה ואז.... אז, הגיעה ויולטה גרינדיניאה ושתי השפוטות שלה יובל ומרי.
הם אמרו, התחפושת שלך מכוערת! את בת 5?! תתבגרי!
התחפושות שלנו יותר יפות! הן אמרו, אפילו שלא התחפשו לכלום...
הם היו כל כך תחרותיות! כל דבר שאני אומרת הן אומרות: אני עשיתי יותר טוב!
אוף! אמרתי לאמא שלי. גם אם יהיה לשתינו גידול סרטני ויולטה תגיד: שלי יותר גדול! אמא שלי ניסתה לעודד אותי. אבל פשוט המשכתי לבכות. שנאתי אותן. ראיתי מעט ניצוץ. קצת באויר... קצת בידיים שלי...
פרק שלוש: זוהר האש
ראיתי את הסרט סינדרלה.
צעקתי לה (כאילו שהיא תשמע אותי) סינדרלה! את חזקה! את לא צריכה נסיך!
אמא שלי חייכה אליי חיוך חם. בגיל שמונה ותשע, הניצוצות גדלו. הם יצאו בחוזקה, מהידיים, הרגליים, הצוואר... בצבע אדום, בוהק ומרשים. אמא שלי לקחה אותי לרופא, וכל הרופאים אמרו שזה חשוד.
שמעתי את אימי ואת הרופא, מתלחששים.
משהו על מעבדה..
דוקטור בחרך התיישב.
הוא אמר לי שאעבור סדרת בדיקות קטנה, לא כואבת.
מהמשפט הזה, ידעתי שזה ממש ממש יכאב.
פרק ארבע: הלב
הלב שלי דפק בחוזקה.
היינו במטוס.
נסענו לאיזשהי מעבדה מרוחקת, כדי לחקור את העניין.
הסתכלתי מהחלון.
לשתי שניות, נשימתי נעתקה. חשבתי שראיתי פיה כזאת... היא הייתה מעט שקופה... כאילו הזיתי.
צעקתי: אמא! אמא! פיה אמא!!!!!
אמא שלי אמרה לי להיות בשקט, ושאנחנו מפריעות לטסים.
הקשבתי לה,
לאט לאט נפלה עליי תרדמה וישנתי.
פרק אחרון: המעבדה
שקמתי, גיליתי שאני קשורה בחוטים ללוח, ושלקחו ממני בדיקות דם. גיליתי שגם אמא שלי הייתה באותו מצב שלי,
קשורה.
היא כנראה לא רצתה שיעשו לי את זה. ראיתי את המדען. שמו היה "דוקטור רן" היה רשום את זה על תג השם שלו. ראיתי את אמא שלי בוכה ומיואשת, *וכל כך* כעסתי. הניצוצות השתגרו לכל עבר, בחום ובעוצמה מטורפת כך שהם קרעו את החוטים. תשחרר. את. אמא שליי!!!!! צעקתי עליו. הוא אמר: לעולם לא!
הפכתי לפיה. פתאום צמחו לי כנפיים אדומות גדולות ומרשימות, שערי הקצר נצבע בורוד זוהר וחזק, נתלו לי פרחים צהובים עליו, ושמלתי הפכה לירוקה.
הרגשתי חזקה, ושיגרתי ניצוצות לכל עבר עד שפרצה שריפה. דוקטור רן שחרר את אמא שלי ואמר: אתם עוד תשמעו ממני! חמש דקות לפני שהגיעה המשטרה ואזקה אותו.
כך למדתי שחלומות יכולים להתגשם. |
|
|
|
|
|
34
|
|
|
|
|
|
|
|
|
05/12/2022 20:23 |
דרדסהמלך1 |
1 |
איזה סיפור חמוד ומהמם!!
תמשיכי ככה, כמו שאת. מגשימונת- חלומות! |
|
|
|
|
|
|
|
