|
הקסם שבעולם המיקמק
|
04/06/2015 |
השנה 1700 ימי הבניים שנה לשלטונה של המכשפה מיקיאוולי. היא סילקה את ראש העיר מארמונו בכישוף מכושף וכעת הוא נמצא עם קבוצת המורדים שמורכבת ממיקמקים וממינימיקים ביניהם הקוסם הגדול של מיקמק ושוף הינשוף החכם שלו. הם כבר מצאו כישוף הגנה נגד קסמיה של מיקיאוולי אבל נותר להם עוד למצוא כישוף התקפה מתאים ותוכנית פעולה. בנתיים בעולם של מיקמק בפאתי העיר לידיער האזים נמצא ביתם של סבא ג'ון סבתא מייה אמא מארי אבא קונראד בנם בן החמש ג'ייק וביתם בת ה11 ג'יין. ג'ון הסבא היה חבר קרוב של הקוסם והיה לו מינימיק שיכול לעוף ושיש לו כוח מיוחד של אור והם היו מתכתבים ביניהם בעזרתו של מינימוס המינימיק שוף הינשו עזר לקוסם בהרים עם קבוצת המורדים ומשפחתה של ג'יין התכוננו ללכת לשם גם הם. "הו מארי נראה לי שג'יין הקטנה מודאגת" אמרה הסבתא. "זה נכון. היא לא רוצה ללכת שלטונה של מיקיאוולי לא חזק כל כך כאן בפאתי העיר וטוב לה עם חברות שלה ועם הנופים הקסומים בעולם של מיקמק."
"הו רגע יש לי רעיון! ג'ון יקירי" "מה העניין מייה?" מה דעתך שניתן לג'יין את מתנת יום ההולדת שלה עכשיו הוא יהיה מחר ומהלילה מתחיל כבר יום חדש" "זה רעיון טוב" השיב הסבא. "ג'יין" "כן סבא,סבתא. מה העניין?" היא הבחינה בקופסה חומה קטנה בידיה של סבתה ומתוכה הוציא לה סבא שלה תליון סגול ויפה. "ואוו" אמרה ג'ייין בהתפעלות. "זה בשבילי?" "לכבוד יום הולדתך יקירה!" ענו לה הוריה. "זה כזה יפה וקסום!" אמרה ג'יין. "לא רק זה" אמר המינימיק מינימוס שיכולת הדיבור שלו הייתה קסומה בדיוק כמו התליון. "הא?" שאלה ג'יין "מהעניים שלך נוצצת הקשת, סימן של גדולה" "גדולה?אני?" "עלייך להמתין בסבלנות!"אמרלה סבא שלה. "וכעת" המשיך, "כדאי שנצא לדרך 2 בלילה זמן מושלם לברוח מבלי שיבחינו בנו דרך היער היישר למחבוא הסודי שביערות מיקמק מאחורי ההרים הגבוהים."
הם עלו על הכרכרה שקטנה לקחו מעט צידה ויצאו לדרך.
***
"מונדו!" "כ..כ..כן גבירתי" "אני צריכה להשיג את תליון אבלור הקסום כדי להפוך לבלתי מנוצחת!השג לי אותו מג'ון הזקן חברו של הקוסם הוא גר בפאתי העיר. זוז עכשיו!" "כן גבירתי". כעבור שעה... "גבירתי הוא איננו למעשה אף אחד מבני משפחתו לא נמצא שם" "מה?? איך זה יתכן?? ררר לכל הרוחות הם בוודאי יצאו לעזור למורדים" מיקיאוולי הסתובבה בחדר הארמון והיה לה רעיון! "הו מונדוו" "כן?" "מה דעתך שנלך למורדים ונחסל אותם לפני שהם יגיעו אלינו? נצא בזריחה בעוד יומיים בנתיים לך והכן את הצבא שלי חהחהחה"
***
השעה 5 לפנות בוקר וג'יין ומשפחתה הגיעו לקבוצת המורדים. כולם הלכו לחשוב על תוכנית פעולה מלבד ג'ייק הקטן ששיחק עם מיקמקים בגילו מיקמקים קצת יותר גדולים אך לא מבוגרים וכמובן שגם המינימיקים היו מחוץ לישיבה חוץ ממינימוס החכם שכן השתתף שם. ג'יין לא שיחקה עם שאר המיקמקים אלא ישבה טיפה רחוק מהמערה לבדה חושבת קצת על התליון ועל הקשת שבוהקת מעניה. לפתע היא שמעה ציוץ. "הא? מה זה?" חשבה-שאלה בליבה ואז היא הבחינה בגוזל שנפל מהעץ וכשעזרה לו התליון שלה זהר והיא הצליחה להבין את שפתם של המינימקים ושל החיות! וחוץ מזה היו בידה כוחות קסם-מן כדורי אנרגיה והכל הגיע אליה אחרי כל מעשה טוב שהיא עשתה. היא סיפרה על כך לכולם וכולם כבר ידעו סוף סוף איך לשים קץ לשלטונה הקשה של מיקאוולי. קץ למיסים הגדולים לעבדות ולפחד.
יום למחורת הם התכוננו לצאת לדרך אבל בפתח המערה מיקיאוולי חיכתה עם כל צבאה ועם מונדו כמובן. "חהחהחה" אין לכם סיכוי!" אמרה מיקיאוולי והביטה לעברה של ג'יין. "התליון! מונדו השג לי אותו. חהחהח" "כן גבירתי מיד" "לעולם לא אתן לך את התליון מיקיאוולי!" אמרה ג'יין והשתמשה בכדורי האנרגי שלה. שאר המורדים נלחמו בצבא של מיקיאוולי והצליחו להניע אותם וכשחשבו שהכל חלף נזכרו בג'יין שעומדת לבדה מול מיקיאוולי בקצה שני של היער. הם הלכו לשם מייד וכשהגיעו ראו את ג'יין מגינה על אחיה ג'ייק שבא אחריה על חיות היער ועל המנימיקים וכוחה של מיקיאוולי פוגע בה. הקוסם אמר: "יש לי רעיון! ג'יין השתמשי בכדורי האנרגיה שלך ואני מינימוס שו הינשוף וראש העיר וסבך נעזור לך" וכך היה,עד שאחרי קרב קשה הצליחו להכניע את מיקיאוולי לקחו ממנה את כוחותיה כלאו אותה בכלא וניצחו אך זה לא הכל. בסיום הקרב ג'יין זהרה באור צבעוני וקסום בגדיה הפכו לצבעי ההקשת וצמחו לה כנפיים כאלו גם היא הייתה יפה כל כך וכל פעם שרצתה לחזור להיות בלי כנפיים פשוט היא הייתה משתנית בחזרה וזה היה קסום יותר מכל דבר אחר טוב כמעט העולם של מיקמק קסום יותר... ;) בעיר נערכה מסיבה גדולה בלילה תחת השמיים זרועי הכוכבים. ג'יין ישבה על קצה הצוק בקרחת היר וטבלה את רגליה במים הקרירים ולפתע היא הבחינה במיקמק אחד האחיין של ראש העיר יפה התואר וטוב הלב עומד לידה. היא הביטה לעברו והוא התיישב לידה ואמר לה כמה שהיא מיוחדת אמיצה וחכמה. ג'יין הסמיקה מעט הם נתנו ידיים והמשיכו הביט בכובים לבדם.טוב כמעט. מינימוס החליט להופיע ולהתיישב לידם כדי להנות מליטופיה הנעימים של ג'יין. וככה כולם חיים באושר ובעושר :) .
***הסוף*** |
|
