|
צ'יזבט לל"ג בעומר
|
21/05/2016 |
לפני שנים רבות, בדיוק במקום בו אנחנו עושים השנה את מדורת ל"ג בעומר, היו ילדי כיתה בגילינו שגם חגגו את ל"ג בעומר אבל הילדים האלו הם לא ילדים רגילים, הם ילדים שכושפו תחת קללה של מכשפת האש הנוראה. זה קרה כמה ימים לפני שהלכו לאסוף קרשים למדורה, הם אספו כמות גדולה כל כך של קרשים שהיו צריכים להביא אותם בשתי משאיות. הילדים הביאו את הקרשים לכאן, למקום המדורה שלהם . לפתע, משום מקום הופיעה דמות מסתורית לבושה בברדס שחור שמכסה את פניה ואחריה השאירה שובל של אש. תחילה הילדים התעלמו מהדמות המסתורית שמילמלה לעצמה כל מיני דברים, הילדים חשבו שהיא סתם משוגעת והמשיכו בהכנות. אט אט החלה הדמות להגביר את קולה והתקרבה אל הילדים, מכך הם כבר לא יכלו להתעלם יותר. הדמות אמרה בקול:" זהו ביתי וזו אדמתי צאו מכאן מהר לפני שיהיה מאוחר מדי". הילדים הסתכלו אחד על השני והחלו לחשוש מעט אך בכל זאת המשיכו כרגיל. הדמות חזרה על המשפט שוב ושוב ורק הגבירה את קולה, עד לרגע בו הורידה את הברדס מעליה. ברגע שהורידה את הברדס הוא נשרף באש שהגיעה משום מקום וסביב הדמות המסתורית נוצר מעגל אש. כאשר דעכה האש ראו הילדים אישה זקנה ומקומטת שציפורניה ארוכות כמו שובל האש שהשאירה אחריה ועיניה זוהרות ויורות אש. הזקנה אמרה:" אני מכשפת האש הגדולה ביקום, הזהרתי אתכם אך אתם, ילדים קטנים לא הקשבתם וכעת מאוחר מדי, אתם תקבלו את עונשיכם ותצטערו על כך לעולמים". ירתה המכשפה כדור אש לכיוונם של הילדים וברגע שפגע בהם הפכו ליצורים שנמצאים בין האש לחיים ואיש לא יכול לראותם חוץ מהמכשפה שהטילה את הכישוף. התחננו הילדים שתסיר את הכישוף הנורא וזעקו לעזרה אך איש לא שמע אותם. המכשפה אמרה להם: "ישנן שתי דרכים להסרת הכישוף הראשונה, שאני אסיר את הכישוף ואשכח מכל מה שקרה היום, אבל כך לא תלמדו את עונשיכם ותמשיכו להתעלם מהאזהרות שנותנים לכם. השנייה, שתמצאו ילדים אחרים שיהיו במקומכם ועד אז תהיו תוקעים בין החיים למוות." " אופס",אמרה המכשפה, "כמעט שחכתי לספר לכם שאתם תקועים כאן ואני הטלתי קללה על המקום כך שכולם יפחדו לבוא לכאן". הבינו הילדים שתוקעים לעד כך ולא ישתחררו לעולם, הצטערו על כך שלא הקשיבו למכשפה וחשבו שחייהם נגמרו.
אבל הסיפור עוד לא נגמר, עכשיו 789 שנים לאחר מכן בני כיתתי החליטו לא לפחד מכל האגדות ולקיים את מדורת ל"ג בעומר בדיוק במקום הזה בו המכשפה קיללה את הילדים על כך שלא הקשיבו לה.
אתם ודאי שואלים איך אני יודעת על כל זה, אתם אולי לא תאמינו שאספר לכם אבל אני הייתי בשני המקרים היחידים שבהם ילדים ביקרו בביתי להדלקת מדורות ל"ג בעומר. |
|
