|
יום לא רגיל בחיי מינימיק רגיל
|
24/02/2016 |
הקדמה- היי אני רובי. אתם בטח לא מכירים אותי כי אני סתם מינימיק רגיל, אבל תקשיבו למה שאני אספר לכם כי זה לא סיפור רגיל...
פרק אחד- קמתי בבוקר מחכה שהבעלים שלי ריקו יקום. ניסיתי להעיר אותו והוא לא קם. עבר הרבה זמן והוא לא קם. זה היה מוזר כי הוא בדרך כלל קם מוקדם אז הלכתי לבית של חברתי המינימיקית ליקה.
פרק שני- הלכתי לביתה של ליקה ראיתי אותה מנמנמת במלונה שלה, הערתי אותה בעדינות. היא התעוררה ואמרה לי:" היי רובי, מה קרה?" עניתי לה: ריקו לא מתעורר, אז באתי לשחק איתך ועם לולה הבעלים שלך. ליקה ענתה לי:"סבבה רק נחכה שהיא תתעורר."
פרק שלישי: עברה חצי שעה, עברה שעה ולולה לא התעוררה. ליקה ניסתה לקפוץ עליה ולהעיר אותה אבל היא לא התעוררה. אז הלכנו לרחוב אולי שם יש מיקמק ער. לא היה איש ברחובות, רק ראינו מינימיקים מודאגים שגם הבעלים שלהם לא התעוררו.
פרק רביעי: ראיתי את המינימיק השכן שלי- מימי. שאלתי אותו אם גם הבעלים שלו ישן והוא ענה לי שכל המיקמקים במיקמק סיטי לא מתעוררים! התחלתי לחשוד אז גייסתי אותו ואת ליקה לבוא איתי לחקור מה קרה לכל המיקמקים.
פרק חמישי- הלכנו שלושתני ליקה, מימי ואני ברחובות העיר. תחילה עברנו ליד חנות הממתקים, מרכז ההחלפות, מיקפה, מיקניון ולבסוף ליד העירייה. שמענו קולות מבית העירייה, שמחנו: אולי יש שם מיקמק ער שיעזור לנו!
פרק שישי- ליקה ומימי נכנסו לבית העירייה, נשארתי מאחור כי הקולר שלי נפל והייתי צריך לסדר אותו. שמעתי במעומעם את מה שהיה בעירייה- שמעתי מישהו אומר: איך הגיעו לכאן שני מינימיקים? הכישוף לא אמור היה לפעול על כולם? הצצתי לבית העירייה. ראיתי את מיקיאוולי ומונדו אוזקים את ליקה ומימי.
פרק שביעי- הבנתי שמיקיאוולי ומונדו הטילו כישוף על כולם. התעודדתי בזה שלפחות הם לא יודעים שהכישוף לא השפיע על המינימיקים כי הם חושבים שהוא לא השפיע רק על ליקה ומימי. חשבתי מה כדאי לעשות והגעתי למחשבה שאגייס את כל המינימיקים לעזור לי.
פרק שמיני- קראתי לכל המינימיקים וסיפרתי להם על מיקיאוולי ומונדו. כולנו הסכמנו שצריך לעצור אותם והמצאנו תוכנית פעולה.
פרק תשיעי- כמה מינימיקים עמדו מחוץ לבית העירייה ושיחקו ברעש כדי שמיקיאוולי ומונדו יצאו מבית עירייה ויתנו לנו הזדמנות לקחת משם את ספר הכשפים כדי שנקרא את הלחש המבטל. בספר היה כתוב שכדי לבטל כישוף שינה צריך שבידי המכשף לא יהיו מינימיקים כלואים. ידענו שנצטרך לחלץ את ליקה ומימי מבלי עזרתם של המיקמקים.
פרק עשירי- מיקיאוולי ומונדו היו עסוקים בלכידת המינימיקים שהסיחו את דעתם. אני וחברי הצוות שלי התגנבנו כדי לשחרר את ליקה ומימי. הם היו תלויים בכלוב גבוה. כדי להגיע לשם יצרנו חבל מהקולרים שלנו. זרקנו את החבל אל הכלוב כדי שליקה ומימי יתפסו אותו וכך נוכל לעלות לפתוח את דלת הכלוב.
פרק אחת עשרה- טיפסתי על החבל בסיוע ממחברי ופתחתי לליקה ומימי את דלת הכלוב. היינו צריכים להזדרז כי שמענו את מיקיאוולי מתקרבת תוך כדי שהיא צועקת על מונדו: אוף! המינימיקים הקטנים ששיחקו בחוץ ברחו! תאר לעצמך מה עם כל המינימיקים לא הושפעו מהכישוף שינה?
פרק שתים עשרה: בקושי הצלחנו לברוח לפני שמיקיאוולי ומונדו נכנסו אבל בכל זאת הצלחנו. הבאנו את ספר הכשפים למוקון- חכם המינימיקים כדי שיקרא את הלחש. מוקון קרא אותו והמיקמקים השתחררו מכישוף השינה. כל מינימיק חזר לבעלים שלו ושמר את ההרפתקה שחווינו בליבו, כי ידע שכל מינימיק הוא גיבור.
|
|
מוקדש
ל מינימיקיםשאנוצריכיםלהוקירלהםתודהעלהשמחהשהםמביאיםלנוולעשותלכבודםאת.. | |
|
|
