|
ההרפתקה ה"קסומה'' שלי (לכתב אורח)
|
10/05/2016 |
פרק1:החזרות
אני, קלפרס, וקודי400 עורכים טקס יום המיקזיכרון.
אבל לא סתם טקס בית מיקספר פשוט,
זה היה טקס מול מיקאוולי וראש העיר! אנחנו (ביחד עם כל תלמידי הכיתה),
מתאמנים על השירים הקשים, בחזרות מפרכות שהמורה גירסה9 נותנת לנו, עם התפקידים הקשים ביותר שבחיים שלכם לא תחלמו עליהם אפילו!
פרק2: הגירסה המשוגעת
פישלנו קצת ,
וגירסה9 התחילה לצעוק עלינו: ״ עוד פעם אחת אתם מפשלים,
ומצידי תעשו 100 שכיבות סמיכה ואז 100000 כפיפות בטן!!!״
היא התחילה לצחוק כמו מטורפת, צחוק שרואים רק הסרטים,
ואז אמרה ״ עכשיו ניראה מי כאן המוח, צוציקים!״
ותחילה לצרוח כמו משוגעת.
פרק3:השומר
התחלנו לרוץ במהירות הבזק לעבר השער בית הספר, והתחלנו להיתחנן אליו שיפתח את השער.
ואז, השומר שכולנו הכרנו זה שנים רבות, התחיל לשנות צורה!
כולנו נבהלנו עד שהעצמות שלנו כימעט האפירו, וצפינו בו באימה. הוא היתחלף משומר לזומבי! אז פשוט נסנו על נפשותנו, ורצנו למנהלת, אולי היא תדע מה לעשות!
פרק4:הערפדית
למרבה המזל, המנהלת היתה פנויה.
כשניכנסנו לחדרה, הכיסא שלה היה בגבו אלינו.
דיווחנו לה על כל מה שקרה, על גירסה9 המכשפה,
ועל השומר הזומבי. היא אמרה לנו (בלחישה, וגם בלי להסתובב אלינו)״אל דאגה, ידידיי. חגיגות יום העצמאות מתקרבות!״
התחלנו קצת לחשוד וקודי שאל אותה: ״למה את חושבת כך? ולמה את לא מסובבת אלינו?!״
היא היסתובבה אלינו וכולנו נחנקנו.
״ כי אני ערפדית!!!״ היא אמרה בקול מתגלגל, ״ערפדית שבאה לשתות את דמכם!״
ברחנו מהחדר ברגליים סוערות.
פרק5:הבריחה
לא היה מה לעשות: היינו חייבים לברוח מהבית רוחות הזה!
אז קפצנו על הגדר (בלי שהזומבי יראה), וברחנו לבתים שלנו.
פרק6:מה באמת קרה!
התעוררתי למגע של השמש הנעימה והבנתי שכלום מהחלום שלי לא היה ולא ניברא, ואבא ליטף אותי בשלווה ביום שבת בהיר.
|
|
מוקדש
ל קודי400 | |
|
|
