|
משך לסיפור - יומני מיקמק
|
23/03/2012 |
ביום למחרת חזרתי למעבדה, ושכחתי את כל מאורעות היום. היה לי מצברוח טוב, עד שהגעתי למעבדה.
מקס קידם את פני בארשת פנים דאוגה. "ראית???" שאל. "על מה אתה מדבר?" שאלתי. "על זה" אמר מקס והצביע על הגיטרה. בבת-אחת שבו אלי הזיכרונות, ורעדתי כולי.
"זואי, את בסדר?" שאל מקס והביט בפני החיוורות.
"הכל מצויין" אמרתי והשתעלתי. נכנסתי וישבתי על הפוף הסגול והושטתי לג'ימבו את השלט של המשחק החביב עליו.
ג'ימבו הניד בראשו ונראה עצוב ומדוכא, כל כך רציתי לומר לו שאני מצטערת, אבל לא הייתי מסוגלת. מה אגיד? הוא ישנא אותי ולא ירצה לדבר איתי לעולם.
"לא תוכל לתקן אותה?" שאלתי את ג'ימבו.
"לתקן ג'יטרה כזאת עולה 5,000 מיקמקש. אין לי מספיק כסף בחיסכון" השיב ג'ימבו ונראה עצוב אף יותר.
התאמצתי בכל כוחי לחשוב על רעיון, ופתאום, ידעתי מה עלי לעשות.
***
רוצים את ההמשך? בקרוב!
שלכם,
מרי(מרי ג'יין) |
|
