|
יומני מיקמק 3
|
27/03/2012 |
מייד אחרי שכולם הלכו הביתה, רצתי ל"מיק בנק". בחור נחמד וממושקף כיבד אותי בעוגיות צימוקים. "שמע" אמרתי לו "אני רוצה לפתוח חשבון"
"בוודאי. נדון על קח במשרד שלי, זו החלטה טובה לפתוח לך כרטיס-מקמק-קארד. תוכלי למשוך מקמקש מתי שתרצי, ולהחזיר סכום פחות גדול" אמר בחיוך. הוא הכניס אותי למשרד גדול. שולחן עיץ ארוך עמד לפני כורסא אדומה רכה. על השולחן[שהיה מסודר מאוד!] היו מונחים קנקן מיץ ועוגיות שוקולד-צ'יפס.
"תתכבדי" אמר בזמן שפנה לשולחן הכתיבה שלו,[שהיה פחות מסודר]. המוני כרטסיות צהובות, ניירות רישום וספרים הונחו בערמות גבוהות על שולחן הכתיבה, וכמובן מחשב.
ישבתי בכורסא האדומה מימולו. הוא התיישב. בחנתי את משקפיו בעלי מסגרת בצבע זהב.
"מה השם?" שאל בזמן ששלף פינקס ועט כחולה מכיס מקטרנו.
"אתה לא רושם את זה במחשב?" התפלאתי. הוא צחק. "מובן שבסוף תתקבלי כרטיס" אמר. "אבל, אני חייב לרשום את הפרטים בפינקס קודם, ואז להעתיק" הסביר.
נתתי לו את פרטי האישיים. אחר כך הוא ביקש לצלם אותי, ואת התמונה הדביק על כרטיס כסוף וצבעוני.
"אוכל למשוך 5,000 מיקמקש?" שאלתי. הוא הופתע. פיו נפער בתדהמה. "סכום כל-כך גדול?" שאל בהפתעה. הנהנתי והסמקתי. "נו טוב, אם תוכלי אחר-כך להחזיר" אמר ומשך בכתיפיו. הוא הוציא מעטפה חתומה ובפנים היה הסכום המלא.
"תודה אדוני" אמרתי והסתלקתי. |
|
