|
יומנו של מקס 5 (פרח הגעש)
|
05/09/2012 |
יומני היקר,
העיר האבודה שהייתה אמורה להיות יפה כל כך, נראתה נורא! מפעלים מעלי עשן עם האות מ' על כך מפעל. ומכל צד היו פסלי ענק של.. מיקיאוולי! "אוי לא!" אמרה זואי "מיקיאוולי הרסה את כל העיר! מאות חיילים עברו מולנו וצעקו "את מיקיאוולי נשרת באש ובמים את הפולשים נעיף לשמיים!" "מפחיד" אמר סאני "לא ישימו לב לארבעה מיקמקי זאב שמטיילים כאן?" שאלתי "צודק" אמר הזאב. הוא עצם עיניים ושלושה מיקשייקים (התרופה היחידה אם אתה הופך למיקמק זאב מאכילת הצמח הקסום אני לא יכול כי אותי נשך הזאב והחלטתי במקום להירפא, להחליט מתי להפוך למיקמק זאב) המיקשייקים עופפו לידיים של זואי, סאני וג'ימבו. אני הפכתי למיקמק רגיל והחבורה הפכו אחרי שגמרו את המיקשייק. "יש לי רעיון!" אמרתי. התגנבתי לחנות בגדי חיילים ולאחר מספר דקות היינו כולנו לבושים בתור חיילים והזאב היה הכלב שלנו (מובן שקנינו לו קולר ורצועה) "אף פעם לא הייתי מושפל ככה!" התלונן הזאב "אנשים לא ישאלו למה לכלב שלנו יש עיניים זוהרות?" שאל ג'ימבו "נקווה שלא" נאנחתי. רצנו לעבר המפקדה "שוב אתם!" התרגזה מיקיאוולי "שומרים!" היא צעקה וחיילים חמושים הכניסו אותנו לכלוב ברזל. "הייתי משגיחה עליכם אבל אין סיכוי שתשברו את הכלוב הזה!" צחקקה מיקיאוולי והלכה משם עם השומרים. "קדימה גור! אין לנו את כל היום!" התלונן הזאב "אה נכון" הנהנתי. הפכתי למיקמק זאב והרמתי את גג הכלוב. שברתי את הסורגים וחזרתי להיות מיקמק רגיל. "כמו להרים נוצה" השווצתי. ברחנו משם ומאותו רגע הברחנו את כולם מהעיר והמצב שלנו היה טוב! חבל שלא יכולתי לומר אותו דבר על העיר. זבל ועשן נראו בכל פינה והצמחים היו צהובים וחומים. היה קשה לנשום. "צריך למצוא את פרח הגעש" נאנח הזאב "זה מסע שעליכם לעשות בלעדי. אני יכול להתקיים רק במקומות בהם יש יערות וטבע. הרי געש מחוץ לתחום" ובכך הזאב נעלם. על הרצפה ראיתי מפה, מפת אוצר כדי להגיע לפרח הגעש. "כתוב כאן בשפה עתיקה, שאם נשתול את הפרח במקום עם צמחייה הרוסה, הוא יביא אושר והמקום יחזור לקדמותו" תרגם סאני את הכתוב על המפה "יש לנו מסע להתחיל!" אמרתי וכולם אמרו פה אחד "לא עוד מסע בהר געש!" "צריך את רייני" אמרתי "לצערי" |
|
