|
יומנה של זואי/היומן העבוד פרק11 עונה1
|
10/09/2012 |
הוסיף איזה רופה אחד לאומת זות היא לא שברה את כול הגוף! אלא רק את תיבת הצחוק שלה! ואני את הקרסול! ״למה אני למה? למה אני שוברת את הרגלים? והיא רק את תיבת הצחוק? היא לא יכולה ליצחוק!
ואני כן! למי איחפת יסימו לה תיבת צחוק חדשה!״ נעלבתי לאופיר בטלפון! ״ אני מבינה אותך! גם אני שברתי את שרשרת הדיבור שלי! ואז סמו לי חדשה לאומת זה שאחותי קיבלה בומבה חזקה מי 2 ילדים אחזיראים!״ ״ אין צדק בחיים!״ היא אמרה לי ״ לא נורא אני אתגבר!״
אמרתי אומדת ובוכה לה בטלפון ניתקתי. שוב בית חולים ללכת לסים תחבושת וזהוא אבל אימי אמרה לסים גם יוד ואז לסים תחבושת.
״ איייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי״
צעקתי בבית החולים כשה סמו לי יוד לאחותי זה כעב אבל היא לא צרחה או משהוא כזה. ״ אהה בהה אמאאא״ בכתה אחותי כשה היה צריך לעשות לה ניתוח היא פחדה ראיתי את זה אבל אני אמרתי ״ אחותי הכול איהיה בסדר גם אני לא רציתי לעבור את זה אבל הייתי חייבת״ אמרתי לה והיא עדיין בכתה לה עשו לה הרדמה ועשו את הניתוח כרגיל אני ישבתי בחוץ וחיכיתי עד סוף הניתוח לאחותי! כשה הכול ניגמר היא צעקה שיש לה סימן ושוב התחילה ליפכות כי היא חשבה שהסימן יוריד לה המון דם. היא לא צחקה עדיין כי רצו רק לבדוק עם הכול בסדר עצלה בתוך הגוף. ״ למה לא ראו לה בצילום רנתגן?״ שאלתי את אימי ״ כי בבטן אין כול כך עצמות והרי בצילום רנתגן צריך ליראות עצמות!״ אימי אמרה אוקי אמרתי ואחותי חיבקה אותי והלכה איתי לכול מקום שהלכתי. ״ אני פוחדת לדבר שמשהוא יקרה לי״ אמרה לי בלחש אחותי ואני אמרתי ״ דיברת הרגע וכלום לא קרא לך״...
ההמשך יבוא |
|
