יומנו של מקס 8 (הערפדים)
|
12/09/2012 |
יומני היקר היום הלכתי עם זואי לפארק, אנחנו כבר זוג רשמי ואני חייב להודות שלזואי יש כישרון אדיר בסקייטבורד (למרות שהיא בחיים לא תעקוף את הרמה שלי אני מאמין בה) התיישבנו על ספסל וצחקנו, זואי עמדה לנשק אותי אבל אז שמעתי קולות בראשי "הצילו הלורד!" "לורד מקס! תעזור לנו" "בבקשה בוא הלורד מקס!" החזקתי את ראשי בגלל כאב הראש "אני חייב לזוז" אמרתי לזואי "יש בעיות בלהקת הזאבים!" עמדתי לעלות על הסקייטבורד וזואי עצרה אותי "החבר שלי לא ילך לעוד מסע מסוכן בלעדיי" היא חייכה. אהבתי כשהיא רקאה לי 'החבר שלי'. זה תמיד הזכיר לי שהכל אמיתי לא חלום. כל אחד עלה על הסקייטבורד שלו וגלשנו לעבר היער. ביער חבורת עטלפים פגעו בזאבים ובמיקמקי הזאב. רק המיקמקים הבכירים זוכים ביכולת להפוך לזאב בנוסף למיקמק זאב, ורק המנהיג(אני)יכול להפוך לדמות הזאב השחורה עם העיניים האדומות הזוהרות ורק המנהיג מסוגל להפוך מיקמקים למיקמקי זאב. העטלפים וחבורת מיקמקים לבנים תקפו את הזאבים ואת מיקמקי הזאב. הפכתי לזאב שחור ונהמתי כל כך חזק שאפילו זואי ניסתה לסתום את האוזניים. חלק מהעטלפים ברחו וחלק עדיין נשארו. הפכתי למיקמק זאב כי ככה הכי קל לי להלחם. אלו היו ערפדים, אבל אז נזכרתי שגם ערפדים הם מיקמקים. "שקט!!!" שאגתי "על מה כל המהומה?" "הלורד! הם גנבו לנו פירות!" התלוננו הזאבים "אבל אתם בכלל לא אוכלים פירות!" גלגלתי עיניים "יש לכם בתים ושם יש לכם אוכל" אמרה זואי "ובינתיים ראיתי רק עטלפים תוקפים זאבים שניסו להתגונן. העטלפים הפכו למיקמקים, אחד מהם שכנראה הבנות היו מכנות אותו "חתיך" קרץ לזואי אבל למזלי זה לא הזיז לה. "עלמתי הצעירה" אמר הערפד ורצה לנשק אותה אבל זואי הלכה צעד אחורה "ערפדים ומיקמקי זאב תמיד במלחמה, כמו חתול ועכבר אנחנו לא מסתדרים, איי פעם ראיתם אריה וזברה חברים?" שאל בקול רגוע וחייך אבל הניבים שלו היו ארוכים ומפחידים ככה שזואי נבהלה. הפכתי למיקמק רגיל "ממתי יש ערפדים במיקמק סיטי?" שאלתי "אנחנו לא ממיקמק סיטי גור קטן" אמר הערפד ה"חתיך" מכולם שכנראה היה המנהיג "אנחנו באנו ממקום רחוק, פשוט הלכנו לאיבוד" אמר ערפד צעיר "טוב כדאי מאוד שתחזרו למקום שממנו באתם!" נהמתי "צר לי להודיע שאנחנו גם רעבים, ואני חש שאתם יודעים מה ערפדים אוהבים לאכול. רק חבל שאתם מיקמקי זאב כך שנסתפק בעלמה הצעירה" אמר המנהיג ונשמע רגוע לחלוטין. הוא תפס ביד של זואי ואני בשנייה. אולי לא כדאי לך לזוז, אחרת המיקמקית הצעירה תהפוך לערפדה ואנחנו נהיה שבעים" צחקק המנהיג "ומה יקרה עם לא נזוז?" שאלתי "ננשוך אותה בכל מקרה" הוא צחקק והתכונן לנשוך את זואי, שניה לפני שנשך אותה הפכתי לזאב השחור ודחפתי אותו "זואי רוצי!" יללתי בעוד כל הערפדים מתנפלים על האחד שהפיל את מנהיגם. זואי רצה ולמזלי ראיתי אותה נכנסת למעבדה. הבוקר עלה והערפדים נסוגו, הם הסתתרו במערות שהיו ביער ובכל מיני בורות קטנים כעטלפים. שכבתי שם מותש בעוד משפחה שיצאה לטייל נבהלה וצעקה תוך כדי בריחה "זאב! יש שם זאב!" המיקמקים שנראו רגילים לאור יום שאלו "אתה בסדר הלורד?" "כן" עניתי וחזרתי לדמות מיקמק "אני בסדר אבל קצת מותש" המשכתי לשכב. המיקמקים הרימו אותי והכניסו אותי למעבדה. הם הכלו כל אחד איש לדרכו. זואי הושיבה אותי על הפוף ונתנה לי מיקשייק קר וטעים. הלכתי לבייתי, התרחצתי וניסיתי ללכת לישון אבל אחותי העירה אותי "לפי הספר 'עיני הנץ' ערפדים נשרפים ביום ולכן הם יוצאים רק בלילה או עם מטריה מעל ראשם" אמרה רייני זואי נכנסה לחדרי והקשבנו לרייני על הסיפורים של הערפדים. הזאב הלבן הופיע בחדרי ונשכב לרגליי. "וואו הזאב הראשון" אמרה רייני והוציאה ספר על הזאב. זה עזר לי להירדם ממש טוב! |
|