|
יומנו של מקס 9 (אני מוצא בטעות את גורל העולם)
|
17/09/2012 |
יומני היקר,
התעוררתי עם מלא אנרגיה והחלטתי לצאת ליער אחרי ארוחת הבוקר "הנה הזאבון המתוקי שלי!" אמרה אימא ואני גלגלתי עיניים "אימא! אני כבר גדול תפסיקי לקרוא לי בשמות מעצבנים!" התעצבנתי "סליחה, הנה ה'זאב' המתוקי שלי" החלטתי לוותר בנושא הזה. הפכתי לדמות הזאב השחור ורצתי ליער הגעתי לחלקים ביער שלא הכרתי אבל לא פחדתי, אני מנהיג הלהקה! (טוב אולי קצת פחדתי כששמעתי סנאי אחד על העף אבל חוץ מזה כלום! וגם כשדרכתי על ענף, ראיתי דבורה וכשמעדתי על גורל העולם) קמתי והרמתי מהאדמה שני כלי קריסטל שבירים מאוד. הזאב הלבן יצא מבין השיחים "רק הראוי יוכל להבדיל בין אבן השלום לבין אבן הקרב. כשתנפץ את קריסטל השלום יהיה שלום בין מיקמק הזאב והערפדים. אך אם תבחר בטעות בקריסטל המלחמה, אני כבר לא צריך להסביר" אמר הזאב. "אבל איך אני אדע?" שאלתי בתמימות "ריח ושמיעה, לעולם אל תסמוך על הראייה. לעולם..." אמר הזאב ונעלם. הסתכלתי על הקריסטלים האחד בצורת פרח והשני בצורת גולגולת עמדתי לנפץ את הפרח ואז נזכרתי בדבריו של הזאב העתיק. הרחתי את הפרח, ריח ריקבון וזבל. לגולגולת היה ריח הטבע והפרחים. קירבתי את הפרח לאוזניי ושמעתי קריאות קרב חלשות ותותחים יורים. בגולגולת שמעתי רוח נושבת וציפורים מצייצות. עליתי להר הכי גבוה במיקמק סיטי, שאגתי וניפצתי את הגולגולת. האדמה התכסתה בבוהק כחלחל ונפלתי מקצה ההר. שמעתי את קולם של חבריי "הלב שלו לא פועם" נאנח סאני ואז נבהל "כבר שעתיים שהוא מת ופתאום הלב שלו חזר לפעום זה לא אפשרי!" "מקס!" אמרה זואי ושמעתי אותה בוכה "תתעורר בבקשה!" שמתי לב שאני בדמות מיקמק רגיל. הפרח נעלם ולפתע האור הכחול עטף אותי כשהאור נעלם הייתי שוב הזאב השחור רק שכנפיים שחורות כשל עורב היו עלי. חזרתי לדמות מיקמק רגיל וזואי נישקה אותי "חשבתי שדיברנו על לצאת להרפתקאות מסוכנות בלי החברה שלך!" היא צחקה אהבתי שהיא מכנה את עצמה ה"חברה שלי" "א..אנ..אני אוהב אותך" גמגמתי "מי לא אוהב אותי?" היא צחקה. קולו של הזאב הלבן הדהד בראשי "בזכותי אתה חי, ולכן כשיעבור זמנך לחיות תהפוך למלאך. רק חבריי הלהקה והחברה שלך יוכלו לראותך, ולצערך הרגע הזה קרב ובא ובו תוכל להוכיח שאינך פחדן ושאתה ראוי לשוב ולחיות בעולמך כמיקמק זאב וכמנהיג אמיץ וחזק, לא חלש ופחדן" נבהלתי מאוד מדברי הזאב, ולצערי הוא צדק... |
|
