|
יומנו של מקס 10 (אני פוגש את זואי)
|
19/09/2012 |
יומני היקר:
הלכתי שנייה לאיזו מערה כי שמעתי רחש מוזר. היו שם אריות, נמרים, ויגוארים. "לא נאכל אותך" אמר אחד הנמרים "רק קיבלנו פקודה קטנה מסב.. כלומר מהאחד אותו אתה מכנה הזאב הלבן" אמר אחד האריות. האריה הגדול מכולם, אריה שכולו לבן שרט אותי בפני ומצאתי את עצמי במקום היפה ביותר שראיתי נחלים ונהרות, דשא ופרחים, חיות חמודות וקטנות, עננים לבנים וילדים צוחקים ומשחקים ביחד. הייתי לבן וחצי שקוף. היו לי כנפיים והילה (הדבר העגול שעף לך מעל הראש. הכובע שלי נעלם. לבשתי את הבגדים הרגילים שלי רק שהם היו גם הם לבנים. במקום נעלי ספורט נעלתי כפכפים. "טוב אני בטוח מת" מלמלתי "ברוך הבא לארץ שלי זאב צעיר" אמר הזאב הלבן "לכאן מגיעים המיקמקים הטובים ביותר מיקמקי הזאב כמובן. למיקמקים יש את המקום שנקרא 'גן עדן'" אמר הזאב והתמתח "החברה שלך ממש עצובה. אני נותן לך עד השקיעה לחזור לעולם המיקמקים כדמות מלאך. רק אנשים מסוימים יוכלו לראותך ואתה תבחר אותם "רייני, זואי, סאני, ג'ימבו ואלוויס" אמרתי מהר "טוב ויפה" אמר הזאב וילל כל כך חזק עד שהרצפה מתחתי נשברה ונפלתי למעבדה. חשבתי שאנחת על הגג אבל כנראה מלאכים יכולים לעבור דרך קירות. "מקס!" זואי צעקה ורצה לחבק אותי אבל כנראה דברים לא יכלו לגעת בי כי היא עברה דרכי "אממ אני יכול להישאר כאן עד השקיעה, ואז אני עובר סוג של מבחן שבודק אם אני ראוי לחיות אתכם או להישאר אממ מת." אמרתי "בלתי אפשרי!" התפרץ סאני "הוא בוודאי הולוגרמה או משהו כזה! חייב להיות הסבר הגיוני להכל!" הוא התעצבן "רק אתם יכולים לראות אותי. ורייני" אמרתי "סאני ראינו הרבה דברים לא הגיוניים בתקופה האחרונה, אותי זה לא כל כך מפתיע" אמרה זואי. "המצאתי שיר!" אמר ג'ימבו "יש שני מיקמקים, חברים הכי טובים, בעולם מיקמק הם חיים. מקס הוא מיקמק זאב מפחיד וזואי השנונה, עצובה כי מקס יכול להיעלים מעולמה" הוא שר ואני הפסקתי אותו "השיר שלך מדכא!" "אני לא רוצה לאבד אותך!" בכתה זואי "את לא, ואם כבר את מזכירה את זה זה הזמן שבו אני צריך ללכת" נאנחתי "ביי חבר'ה" אמרתי ונעלמתי. המבחן הראשון עלי להבדיל בין זאבי הלהקה לבין זאבים אחרים (עברתי) מבחן שני עלי להגיע לדמות הזאב במהירות הכי גבוהה שאני יכול (עברתי) מבחן שלישי אני צריך להצליח להרים משאות כבדים בקלות (נחשו, עברתי) ובמבחן האחרון הייתי צריך לבחור בין זואי לבין הלהקה "אני לא יכול" אמרתי "זואי בשבילי היא חלק בלתי נפרד מחיי! אין סיכוי שאני הולך למבחן הזה!" "אז תיכשל" אמר הזאב הלבן "אי אפשר לבחור בין זואי לבין הלהקה! אני צריך את שניהם!" "מקס מיק-ג'ון תבחר!" שאג הזאב "איך אתה יודע את השם משפחה המלא שלי?" שאלתי "א..אנ..אני מכיר את השמות של כולם" גמגם הזאב "אוי לא גם אתה אחד מבני המשפחה שלי נכון "מקסי-מקס זה לא נכון!" אמר הזאב "ויש רק מישהו אחד במשפחה שקורא לי ככה" "מאיפה לך לדעת אני אממ אני לא יודע על מה אתה מדבר" "מה קורה סבא?" שאלתי ושילבתי ידיים "אחח, אתה יותר נבון משחשבתי" נאנח סבא הוא הפך לדמות מיקמק רגיל והניח יד על כתפי "מקס! מהי תשובתך? עם תראה זאב כלוא ברשת וציידים מתקרבים ובמקביל חיות רעות מתכוננות לתקוף את זואי מה תעשה?" שאל סבא "אני אשחרר את הזאב ואקרא ללהקה שתעזור לי להציל את זואי" אמרתי "אני מעביר את זה אבל כדאי שתראה שהבחירה לא תמיד תהייה קלה. ויום אחד תצטרך לעזוב עם הלהקה ולקבל את תפקיד הזאב הלבן מה תעשה?" אני אהפוך את זואי ואת חבריי לחלק מהלהקה עם יסכימו" אמרתי ושילבתי ידיים "להתראות נכד יקר שלי, אני אבוא לבקר" סבא נקש באצבעותיו והשתגרתי כמיקמק רגיל למעבדה. זואי קפצה עלי ושאר הבנים נתנו לי כיפים וכאלה. "יש לי שאלה?" "כן?" שאלו כולם "כשאצטרך לעזוב אוכל להפוך אותכם למיקמקי זאב כדי שתבואו איתי?" שאלתי "כן" אמרו כולם פה אחד "אנחנו חברים ותמיד נהייה איתך" אמרה זואי ובאמת נישקה אותי. לילה טוב יומן. אולי נתראה ואולי לא. תלוי בכם המיקמקים. אתם רוצים המשך לסדרה? |
|
