|
יומן מיסכן פרק1
|
27/09/2012 |
״ זואי זואי״ אמרה אמא של זואי לרדת למטה כדי לאכול וללכת לבית הספר. ״ מה?״ שאלה זואי. ״ בואי״ אמרה אחותה. ״ בסדר רגע״ אמרה זואי.
כשה ירדתי למטה נירגשתי מאוד ידעתי שמשהוא חדש אומד ליקרות.
ידעתי שזה משהוא טוב ומשהוא שכדי להיתרגש עליו.
״ נו זואי כמה זמן זה לרדת למטה?״ שאלה אמא של זואי כשה היא מכינה לי כריך. ״ זה הרבה זמן אם זה יום שישי, ובעיקר כשה אתה מיתרגש״ אמרתי. ״ אז כדי שתורידי את ההתרגשות הזותי כמה שיותר מהר״ אמה אמרה לה והיא לקחה את הכריך. נסענו באוטו וזואי חשבה לעצמה ״ לו רק שברתי...״ כשה היגענו לבית הספר מקס, סאני, וגימבו היו במדרגה ליפני הסוף ודיברו על חייהם. מקס אמר : ״יואו נכון זה מאוד כיף...״ והלך לכיתה אם סאני וגימבו. לא הבנתי מה הוא אמר אבל נידמה לי שזה קשור איך שהוא למדעים. השיעור הראשון היה מדעים. חחח... צחקו מקס, סאני וגימבו. בשיעור חשבון היה כול כך משעמם. אבל כשה דנה נתנה לי פתק המורה ראתה את הפתק והחרימה לי אותו. חחחח... ציחקקו מקס וסאני.
בהפסקה אף אחד לא שיחק איתי, ולא דיבר איתי.
היה לי רע, כולם חשבו שאני משוויצה, ושאסור לדבר איתי.
חשבו שאני רעה, ואיומה
אך זה לא היה רק בכיתה שלי אלא גם בכיתה השנייה. לא התייחסו עלי
ולא דיברו איתי. בבית אחותי גם לא דיברה איתי ולא שיחקה איתי.
״ היי״, ״ איי״ , ״ רוצה להיפגש איתי?״. אחרי בית הספר כולם צעקו
אחד על השני. עוד יום רע בבית הספר. רציתי להיתגלגל במדרגות ולישבור משהוא. ״ אי״ שברתי משהוא כשה היתגלגלתי במדרגות. אף אחד לא בא לעזור לי כי חשבו שזה לא משהוא בסדר. לעזור למישהוא לא טוב מהכיתה. הלכתי אם רגל שבורה, רציתי ליפכות, רציתי להיתקשר הביתה לאמא.רציתי שיעזרו לי...
ההמשך יבוא...
מימני 209נולה- אני מקווה שנהנתם ואני מקווה שאיהיו תגובות טובות
וחג שמח מימני 209נולה |
|
