קהילה - היצירות של 5שירלי2
5שירלי2
79
20

יומנה של זואי פרק 15 (הסיבוב האחרון) 27/02/2013

אחר כך קמתי במיטה עם אמילי ומיקרן
מיקרן:"בוקר טוב"
אני:"מה...מה אני עושה פה? מה קרה?"
אמילי:"היית בבעיה היית במצב טיפונת חמור אבל את כבר בסדר זה עבר ובגלל שאנחנו אוהבים אותך מאוד היום נגשים את כל המשאלות שלך"
אני:"כאילו כמו חלום לא? אז בסדר אני רוצה וופל בלגי"
פתאום סאני נכנס
סאני:"וופל בלגי עם כדור וניל כמו שזואי אוהבת ותתחילי לחשוב מה את רוצה לצהריים" גיכחתי בזיוף כי ידעתי שמשהו שם מוזר
אני:"למה בדיוק אתם רוצים להגשים את המשאלות שלי? מה קרה?"
אמילי:"כלום מה צריך לקרות אנחנו רק רוצים לראות אותך מאושרת אז קדימה ספרי לנו מה יעשה אותך מאושרת"
אני:"מה יעשה אותי מאושרת?... לחזור למקס... לא אני יודעת שאתם לא יכולים והוא בטח מאושר עם הג'ירפה אבל...."
לא סיימתי את המשפט ומקס בא ולא סתם בא הוא בא עם זר פרחים פשוט ענק!
מקס:"בוקר טוב"
אני:"אממ... מקס רציתי לומר לך שאם אתה..."
מקס קטע אותי ונישק אותי
אני:"ו... הג'ירפה?"
פתאום מלודי ורמה באו
אני:"אה טוב! ידעתי שכל האושר הזה חשוד..."
אני:"קחי אותו הוא כולו שלך הוא נישק אותי בלחי אל תדאגי זה כלום"
מלודי:"זואי לא באתי לחפש את מקס הוא נועד להיות איתך"
רמה:"כן זה בסדר באמת אתם אוהבים"
אני:"מה קורה פה? אני לא מבינה"
מקס:"אנחנו כאן כדי להגשים את המשאלות שלך מה עוד תרצי?"
אני:"אמממ... חתונה! לא סתם"
מקס:"מה עוד?"
אני:"זה כן?" מקס הנהן ונתתי לו חיבוק
כולם מאוד החמיאו לי והרגשתי מאושרת מאוד אבל היה חסר לי משהו.... המשהו זה אבא שלי טרמוטו
אני:"תודה לכולם זה לגמרי מדהים אבל... האושר שלי היה מושלם אילו אבא שלי היה פה"
מיקרן:"היישר משנתיים של איגרוף בעולם קבלו את..." הוא אמר ופתח את הדלת ועמד שם לא אחר מאשר טרמוטו אבא שלי אני רצתי אליו וצרחתי בלי סוף
אני:"טרמוטו! התגעגעתי אליך המון! אין לך מושג כמה דברים יש לי לספר לך! הכרתי את רמה! אמ.. מקס בגד בי וזה היה נורא אבל עכשיו אנחנו מתחתנים!"
טרמוטו:"עכשיו תסבירי לי משהו טיפשונת את מוכנה להסביר לי מה את עושה פה?!"
אני:"כבר שנתיים אתה לא ראית אותי וככה אתה מדבר אלי?! איזה אכזר...."
טרמוטו:"אני אכזר?! את יודעת מה קורה בזמן שאת משחקת בבית קטן בערבה?! בחייך... בואי הנה!" הוא אמר ומשך אותי לחדר איגרוף עם בגדי התעמלות אין לי מושג איך צצתי שם
אני:"מזה טרמוטו?" אמרתי והסתכלי בעיגול גדול שראו אותי שם גוססת
טרמוטו:"מה זה? תראי תראי טיפשונית את גוססת" הוא אמר והצביע על העיגול המוזר
"אז תפסיקי עם החיים הורודים והשירים וכל זה... תעטי כפפות ותילחמי"
אני:"מה זאת אומרת ש..."
טרמוטו:"תילחמי חזק תילחמי כי.... כי את הולכת"
באותו זמן בחוץ מיקרן ומקס עמדו מחוץ לחדר של הבית חולים
מיקרן דיבר עם מריה (זה מסובך אבל אפשר להגיד שהיא אישתו)
מקס:"זאת מריה? תגיד לה שתבוא"
מיקרן:"תירגע הכל יהיה בסדר"
פתאום הרופא יצא להביא עוד דברים
מקס:"מה איתה?"
הרופא:"סימני החיים יורדים,זה תהליך בלתי הפיך
אם לא נצליח לאושש אותה בקרוב אין דבר שנוכל לעשות "
הוא אמר ומקס פרץ בבכי וחיבק את מיקרן
אני:"אה אני יודעת! כן זהו! בטח! זה כמו בסרטים אתה משחק את הרוח רפאים שלי ואתה מראה לי את הרגעים היפים בחיים שלי כדי שאני ידע להעריך את החיים וכל השטיות האלה..."
טרמוטו:"לא אני לא רוח רפאים אני הזיכרון שנשאר לך ממני"
צחקתי מאוד
אני:"אז אני זוכרת אותך די מכוער אה?"
טרמוטו:"איי תיזהרי! קצת כבוד לאבא שלך פרחה!"
"התגעגעת אלי?"
אני:"מאוד"
טרמוטו:" טיפשונת" הוא אמר ונתן לי מכה עדינה בכתף
אני:"דביל" אמרתי והחזרתי לו גם מכה
טרמוטו:"חצופה" הוא אמר והחזיר לי
אני:"אולי תחבק אותי במקום להרביץ לי?"
טרמוטו:"זה הזיכרון שנשאר לך מימני"
אני:"בסדר קדימה תראה לי את הרגעים המאושרים שלי תלחץ על פליי"
טרמוטו:"לא באתי להראות לך את הרגעים המאושרים שלך" הוא אמר וראיתי את הקטע שרבתי עם אלקסיס מול כל בית הספר "אלא באתי להראות לך כמה טיפשה היית תסתכלי"
הוא הצביע על העיגול
טרמוטו:"מה את אומרת על זה?"
אני:"שהייתי בסדר"
טרמוטו:"אה היית בסדר?"
אני:"כן"
טרמוטו:"בואי איתי" הוא אמר ומשך אותי לעליית הגג
והראה את הקטע שמקס סיפר לי שהוא בגד בי
טרמוטו:"וזה נראה לך לפעול בסדר?" המשכתי להסתכל בסצנה הזאת שגרמה לי לבכות כל כך הרבה
אני(בעיגול):"הבנתי שאי אפשר לנסוע אם המנוע מקולקל... נוכל לנסוע בדרך אחרת אבל... הדבר שלנו נגמר"
אני:"כן מה רצית שאני יעשה? פעלתי בסדר גמור! הרי אומרים שחייל שבורח..."
טרמוטו:"הוא פחדן"
אני:"לא סליחה אני לא פחדנית אני אמיצה מאוד!"
טרמוטו:"כן את באמת מאוד אמיצה את באמת אמיצה מכדי לשקוע עמוק בסבל"
אני:"לידיעתך אחר כך אני ומקס יישרנו הדורים!"
טרמוטו:"עד שרמה הופיע"
אני:"אה אתה מכיר את כל הטנלובלה לא פספסת אף פרק!"
טרמוטו:"איך אתם אוהבים לריב פה תראי!" הוא הצביע על הסצנה והתחלתי שוב לראות מה קרה
מקס:"אני מרגיש כלפי מלודי משהו... משהו שאני לא מסוגל לשלוט בו"
אני:"אם זה המצב אני... אני לא יכולה... אני לא יכולה להתחלק בך לא יכולה ולא רוצה"
טרמוטו:"נו מה יש לך לומר על זה?"
אני:"ענק!זואי את ענקית!בראבו כל הכבוד! תקשיב המיקמק זרק עליה סלע והיא כלום! היא לא התמוטטה וזה לא הזיז לה!"
טרמוטו:"כן! כלפי בחוץ! בפנים רצית למות לא?!"
אני:"רצית למות עלק אל תגזים טרמוטו"
טרמוטו:"בנוסף לזה שאת פחדנית את גם שקרנית?! מה פתאום נתת ששחקן הסקייטבורג ילך למישהי אחרת כאילו כלום?"
אני:"מה רצית שאני יעשה אם הוא לא אוהב אותי יותר?"
טרמוטו:"לא יודע.. תילחמי תעשי משהו תחפשי אותו לא היית כזאת"
אני:"נראה שהשתנתי"
טרמוטו:"הבת שלי אף פעם לא תולה את הנעליים הבנת?"
אני:"זהו תליתי אותם אתה לא מבין שאני גוססת? אולי תראה לי משהו נחמד ונסיים עם זה?"
טרמוטו:"לא בא בחשבון גברתי קדימה קומי!" הוא לקח אותי שוב לחדר אגרוף וזרק אותי על הרצפה
אני:"מה יש לך?!"
טרמוטו:"קומי!קומי ותילחמי"
אני:"השתגעת?"
טרמוטו:"לא השתגעתי את נעשית חלשלושה ושכחת איך נלחמים"
בנתיים בחוץ רמה ומקס דיברו
רמה:"אני בטוח שהג'ינג'ית חזקה" ופתאום אלקסיס מלודי ומיירו הגיעו
אלקסיס:"אני לא מאמינה מזה שיאסרו עלי לשיר לחברה הגוססת שלי?!"
מלודי:"תנו לה לשיר לחברה שלה! אני לא מאמינה האנשים האלה"
מיירו:"מה אתה עושה פה מקס? לך לזואי היא זקוקה לך!"
מקס:"על מה אתה מדבר?"
מיירו:"מזאת אומרת? על האקסית שלך" הוא אמר ומקס ורמה רצו לחדר שלי שראו שהדלת נפתחת
רמה:"זואי!"
אלקסיס:"מה זאת אומרת זואי? לאן זה?!"
מיירו:"מה זאת אומרת זואי שם לא? אם זואי שם..."
אלקסיס:"למי שרנו?"....
אני:"אני לא יכולה יותר אתה לא מבין?!" פה כבר הייתה לי באמת התמוטטות עצבים "כל החיים שלי נלחמתי אפילו
שהייתי צריכה לחבור למונדו בישביל לא להישלט על ידי מפלצת! לא נישאר לי בישביל מה להילחם אתה לא קולט?!
אין לי אותך אין לי את מקס אפילו את רמה בקושי יש לי! עד שהמוות כנרא יפריד בינינו וזה יקרה בקרוב!"
אחרי כמה דקות טרמוטו התחיל להיות קצת יותר עדין
טרמוטו:"איי נו קדימה קומי את לא תלכי נו... אם לא בישבילי תעשי את זה בישביל שחקן הסקייטבורג שאת עדיין אוהבת!"
טרמוטו הקים אותי והתחלתי לחבוט בכל הכוח מחוץ לאשליה שלי
עמדו מקס וכל החברה ליד הדלת של החדר והתפללו אבל הרופאים כבר לא הצליחו לעשות כלום
רופאים:"צר לי מאוד אבל..."
מקס:"לא לא לא! זואי! לא!" מקס התפרץ לחדר ובכה כל כך שאני לא חושבת שנשארו לו נוזלים בגוף
הוא אמר לי בלחש "אני אוהב אותך זואי" ופתאום טרמוטו נעלם ו...
אני מקווה שתאהבו את הפרק :)
וכן אני שירלי האמיתית
5 תגובות ואני ממשיכה
1
10
351


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
08/03/2013   16:57 חצילמתוקה2 10
מדהימה אני תמיד יודעת לזהות סיפורים שלך
07/03/2013   16:12 חצילמתוקה2  9
קול
03/03/2013   21:13 anna157  8
ממש מעניין
תמשיכי אני אוהבת כאלה
סיפורים :)
03/03/2013   17:17 שירה911  7
יפה :)
01/03/2013   14:36 לאיל67  6
וואי אני חולה על הסיפורים שלך!
תמשיכי!
28/02/2013   17:19 אריק2003  5
אני אוהבת אותך
28/02/2013   15:31 מאמי1963  4
יפה מאוד :)
28/02/2013   14:08 מיקיאוולי4  3
תמשיכי ממש אהבתי את זה :)
אם את שירלי האמיתית את סופרת אבל אם לא אז את יותר טובה מהאמיתית
ממש אהבתי את הסיפור
את באמת סופרת מקצוענית :)
28/02/2013   14:07 פטל7  2
מדהים! תמשיכי!
27/02/2013   19:38 לוקיטוקי  1
סיפור יפה.