|
יומנה של זואי חלק 18 (חשיבה צדדית)
|
11/03/2013 |
מלודי פתחה את הדלת נתנה למקס סטירה ואני עמדתי שם מופתעת
אני:"לא פשוט את... ישבת ושמעת הכל את מבינה? אז מה אנחנו אמורים לעשות?חשיבה צדית!"
מקס:"חשיבה צדדית זואי"
אני:"אל תתקן אותי!"
מלודי:"אל תתקן אותה!" אמרנו באותו זמן כשצעקנו על מקס
אני:"גם אותך הוא מתקן? נכון שזה מעצבן?! טוב בקיצור חשיבה צדדית אז מה אנחנו עושים כאן בעצם?"
מלודי:"מה את עדיין עושה כאן זואי? תסתלקי זה עניין ביני לבין החבר שלי"
אני:"אני? אני גרה כאן חיה כאן נושמת כאן! למה את שואלת?"
מלודי:"אם יש לי משהו להבהיר אני יבהיר אותו עם החבר שלי כן?"
מקס:"תתני לי לדבר איתה זואי?" הלכתי לחדר שלי והסתכלתי על הכפפות אגרוף
ואחרי כמה זמן מקס נכנס
מקס:"את לבד?"
אני:"כן מה העניין?"
מקס:"מה את עושה?"
אני:"סתם.... מתגעגעת לטרמוטו מה קרה לג'ירפה?"
מקס:"לא...לא עזבתי אותה עדיין היא מרגישה רע אבל אני אפרד ממנה אל תדאגי"
אני ומקס דיברנו על מה שנעשה והוא הלך לשירותים
הוא ראה שם את מלודי אבל אני לא כל כך פתטית להקשיב מאחורי דלתות
אחר כך אמילי באה
אני:"אז מה איך מצאתם אותי?"
אמילי:"זה סיפור ארוך"
אני:"יש לי זמן"
אמילי:"טוב אז שמנו לב שאת ומקס נעלמתם וראינו במצלמות האבטחה של מה שקרה שיצאתם לזרוק את הזבל
וברגע שירו בכם פשוט התמונה טושטשה ולא ראו אותה"
אני:"רגע רגע ראיתם כל מה שקרה?"
אמילי:"כן...מפתיע כמה שאת ומקס נועדתם זה לזו! טוב בקיצור זוכרת את הקופסא שקיבלנו והיו שם דברים מוזרים החרב והבושם והקוביה?"
אני:"כן...נו?"
אמילי:"כל פעם שמיקרן זרק את הקוביה יצא 3 ו5 ו6 וכשאני זרקתי את הקוביה יצא תמיד 4 ו9 ו2 הסקנו שזה רמז
חשבנו 294 נקודת אורך ו653 נקודת רוחב אחר כך הקשבנו לתקליטור כל הזמן התקליטור נעצר על בתוך הרכב ולא הפסיק
כל שניה הוא המשיך לנגן בתוך הרכב...בתוך הרכב אחר כך המצפן הראה לנו לאן ללכת אז התפצלנו התחלקנו לשלושה
קבוצות וכל אחד הלך לאן שהדברים מסמנים לו"
אני:"אז מה עשיתם?"
אמילי:"כולנו נפגשנו באותו מקום ולא ידענו מה לעשות אחרי שהתהלכנו הלוך וחזור
ראינו רכב מוזר רצנו אליו ופתחנו אותו ומקס היה שם! מקס היה מעולף ובקושי זכר משהו מצאנו במכנס שלו פתק עם כתובת"
אני:"אני ראיתי את אחד הרופאים מכניס למקס פתק למכנס"
אמילי:"אז ניסינו לדבר עם מקס אבל הוא בקושי הצליח להוציא מילה כשמיקרן ניסה לדבר איתו הוא הסביר לו שהוא ראה אותך
וראה את אלסינה צועק על הרופאים שלידך ואז ראה אותך שמכניסים אותך לתא הקפאה של גופות"
אני:"תא הקפאה של גופות? אבל אני חיה אני לא גופה!"
אמילי:"כן! אני כבר מגיעה לזה... כשהלכנו לאותה כתובת שהיה במכנס של מקס אז ראינו אותך שם בתוך התא אבל לא היית מתה
היית במצב קשה ועמדת למות אבל הקפיאו אותך כדי שלא תמותי כי.... טוב אני לא יודעת למה אבל כנראה שהם היו צריכים אותך חיה"
אני:"מי זה הם?"
אמילי:"תשאלי את מיקרן לי אין מושג טוב בכל מקרה הרופאים הפשירו אותך וניסו להציל אותך ומקס עמד מחוץ לחדר שבור לב
ואת תמותי שאני יגיד לך את זה אלקסיס מיירו דולי ומלודי כזה באו אל מישהי אחרת שחשבו שזאת את והתחילו כזה לנסות לשמח אותה
הם נתנו לה אוכל ושרו לה שירים ומסכנה האישה הזאת באמת שמעת את אלקסיס שרה? טוב בקיצור הרופאים לא הצליחו להציל אותך
והם אמרו לנו שהלכת... מקס התפרץ לחדר וחיבק אותך אני לא יודעת כל כך מה הוא אמר לך הייתי מחוץ לחדר אבל זה דיי מובן מאליו"
אני:"טוב אז מה אני יעשה? כלומר עם מלודי ומקס?"
אמילי:"תראי את אוהבת את מקס והוא אותך והוא גם תכף ניפרד ממלודי אז אתם יכולים להיות יחד אבל הקטע של החתונה דיי מוגזם לא?"
אני:"לא יודעת... לדעתי זה דיי מתוק כלומר תסתכלי על זה ככה הוא כל כך אוהב אותי שהוא מסוגל להתחתן איתי לא כאילו מישהו אחר היה מוכן
טוב די לדבר עלי מה איתך?"
אמילי:"מה איתי?"
אני:"ג'ימבו לא אומר כלום?"
אמילי:"ג'ימבו... ג'ימבו אממ....ג'ימבו ואני זוג"
אני:"לעע גילית נו ברצינות זה היה ברור שתחזרו!"
אמילי:"זה כזה שקוף?"
אני:"זה יותר שקוף מזה שאני אוהבת את מקס"
למחרת הבנים יצאו בלי שידענו כשהם חזרו אז חיכינו להם בחדר
6 תגובות ממשיכה :)
אני ממש מקווה שאתם אוהבים את הסיפור
:) אני ימשיך בקרוב ותקציר לפרק הבא:
אלסינה חוזר ומפזר גז מיוחד במזגן שהתקלקל שגורם לחום ומשפיע על הבנות, הבנות נפרדות כולן מהבנים ומחליטים לא לסלוח להם הבנות מסיקות שמיירו וקרי זוג בסוד |
|
