|
חיה הקשים של זואי!
|
23/03/2013 |
בפרק הקודם:
זואי הגיעה לעיר החדשה. שם היא פגשה את חברת שהראתה לה את הבית החדש ואת העבודה החדשה... זואי אהבה לגור בעיר.
האם היא תצליח להמשיך לחיות בחיים טובים שכאלה? תראו בהמשך....
פרק שני: זואי מוצאת את האהבה הראשונה.
זואי קמה עם חיוך על הפנים. היא הסתכלה על השעון ומיהרה לעבודה וכבר בשבע וחצי היתה שם.
בערך בשתיים בצהריים הגיע ילד. הוא הגיע לבד. בלי אף אחד ואחת. הילד מצא חן בעיני זואי והיא ישר ניגשה אליו.
"האם אתה תרצה משהו?" שאלה.
"אממ... אני רוצה מילק-שייק ועוגיות שוקולוד בבקשה." אמר הילד.
"עוד כמה דקות הכול יהיה מוכן!" אמרה זואי בשמחה.
זואי רצה למיטבח ואמרה לטבח להכין הכי מהר שאפשר מילק-שייק ועוגיות.
"מה קרה? היתאבת במיקמק הזה?" שאלה הטבח בשם אורן.
"לא! למה ניראה לך?" שאלה זואי.
"תאמיני לי ממש רואים את זה, נגיד כשהו הגיע ישר קפצת עליו ושאלת מייד מה הוא רוצה ועכשיו את אומרת לי להכין את המילק-שייק הכי מהר שאני יכול... עם את לא מאוהבת בו אז מה זה אמור להביע?" אמרה אורן.
"פשוט בישבילי כול מיקמק שבא למיק-קפה חשוב אז..." הסבירה זואי.
"אבל את לא עושה את זה לכוול מיקמק שבא לפה." אמר אורן.
"טוב עזוב... אני פשוט רוצה שיהיה לו טוב וזהו. עם יש לך בעיות עם זה אז.." אמרה זואי.
"אז מה?" שאלה אורן.
"כלום.. עזוב.." אמרה זואי.
"מוכן!" צעק אורן.
"למה ליצעוק אני פה." כעסה זואי.
"סליחה. כבר התרגלתי" אמר אורן.
זואי לכחה את המילק-שייק ורצה למיקמק.
"הינה המילק-שייק שלך." אמרה זואי.
"תודה!" אמר המיקמק.
"בבקשה ובתאבון!" אמרה זואי בשמחה.
אחרי שהמיקמק אכל ושתה והתכוון ללכת זואי רגע עצרה אותו.
"אממ.. תקשיב.. איך קוראים לך?"
"לי קוראים מקס."
"זואי." אמרה והמשיכה:"נעים מאוד!"
"טוב.. וו.. מה רצית?" שאל מקס.
"אממ.. רוצה אולי היום להיפגש איפהשהו? אולי אצלי בבית אולי אצלך בבית אולי באיזה פארק אני יודעת..."
"בואי אצלך. היום בערב בשעה שבע בערך. טוב?" שאל מקס.
לחייה של זואי בערו והיא לא יכלה להסתכל למקס בעיניים.
"בסדר?" שאלה שוב.
"כן כן.. בטח! אז אצלי בבית בשבע היום בערב." חזרה זואי.
"כן. טוב ביי אני צריך ללכת לאימונים ברכיבה על סקייט-בורד אז.. ביי." אמר מקס והלך.
זואי כמעט התעלפה.
הפגישה של מקס וזואי יהיה מסופר בפרק הבא...
ההמשך יבוא... |
|
