|
שיר לתמונה של המסע לכוכב המינימיקים
|
06/06/2013 |
מונדו ומקס שוכבים על הרים,
מעלים בזכרונם זכרונות נעימים.
חושבים על דברים שקרו בעבר,
דברים שהזמן לא הותיר מעבר.
פרחים בכל צד מזכירים רק טוב,
דברים שאפשר וצריך לאהוב.
כמובן שאתם מאד מתפלאים,
כי מונדו ומקס לא יתחברו בחיים.
אך היה זה רגע עצוב של חולשה,
(וכמובן שמיקיאוולי לכך לא מרשה),
שכבו הם שם יחד כמו ידידים,
מעלים בזכרונם זכרונות נעימים.
סוף!
(זאת פעם ראשונה שכתבתי בשפה כל-כך גבוהה אז תתחשבו) |
|
