|
תחרות התמונה השבועית- אהבה באוויר
|
09/06/2013 |
הנה הסיפור שלי לתמונת השבוע, אני מקווה שאתם מכירים את החבורה (:
הכל התחיל כשזואי ומקס ישבו במיקפה.
"שמעת מה מיקיוואלי זוממת?" שאלה זואי כדי להפר את השתיקה. "כן..." הינהן מקס באיטיות ולזואי היה ברור שהוא אפילו לא מקשיב לה. "אני מקווה שהיא לא תצליח." אמרה זואי. "כן..." ענה שוב מקס והינהן באיטיות. "אתה יודע, מחר יש לי מיקהולדת." אמרה זואי (מן הסתם, זה לא היה נכון פשוט היא רצתה לראות אם הוא מקשיב לה, ואם כן אז לראות את הפרצוף המבוהל שלו D:). "כן... רגע מה?! מחר?! למה לא אמרת כלום?!" נבהל מקס והאדים כמו עגבנייה. "תירגע טיפשון," אמרה זואי תוך כדי צחקוק "רק בדקתי אם אתה באמת מקשיב לי." מקס נרגע. שניהם הסתכלו אחד בשני ושתקו. לפתע אמר שהוא ממהר לאנשהו. "לא תישאר למילקשייק?" שאלה זואי. "מצטער." ענה מקס והלך. ביינתים, בצד השני של מיקמק, ישבו להם מיקיאוולי וזממו תוכניות. "מונדו!" צעקה מיקיאוולי ולחצה למונדו על האף. "מה, גבירתי?" שאל מונדו. "אולי במקום לראות היפים והמיקמקים תועיל ותלך לקטוף לי מיקפרחים לאגרטל?" צעקה מיקיאוולי. "כן, גבירתי." ענה מונדו בלחץ.בחזרה למקס: בדרך הוא עבר ליד שדה מיקפרחים. מקס ידע שזואי מטורפת על מיקפרחים והחליט לקטוף לה כמה. הוא התחיל לקטוף- הוא קטף... וקטף... וקטף... ולפתע... בום! הוא נתקל במשהו! "איי!" צעק ה"משהו" שהיה לא אחר מאשר מונדו. "מונדו?! מה אתה עושה כאן?!" שאל מקס. "בוא לשם שינוי, לא נריב, בסדר?" אמר מונדו. "טוב." ענה מקס. לפתע שניהם נשכבו על האדמה מלאת המיקפרחים. "היא כל כך יפה." לחש מקס. "אתה צודק." |
|
