|
מיק סיפור- מיקדירה להשכיר
|
10/06/2013 |
בעמק יפה, בין ג'ונגל לבין יער, עומד מיקדל בן חמש מיקומות. ומי גר במיקדל?
במיקומה הראשונה מיקמקית שמנמנה. כל היום בביתה על משכבה מתהפכת. היא כל כך שמנמנה, שקשה לה ללכת.
במיקומה השנייה גרה מיקוקיה, כל היום מהלכת, עושה ביקורים, כי בניה גרים בבתים אחרים.
במיקומה השלישית חתולה מיקמקית כושית נקייה, מגונדרת. על צוואר יש לה סרט.
במיקומה הרביעית גרה מיקסנאית. בשמחה ובנחת אגוזים מפצחת.
ובמיקומה החמישית גר מיקמר עכבר. אך לפני שבוע ארז חפציו ונסע. אף מיקמק איננו יודע לאן ומדוע.
כתבו מיקמקי המיקגדל שלט.
תקעו מסמר מעל לדלת, וקבעו שלט בקיר:
מיקדירה להשכיר.
והנה בשבילים, בדרכים, בכבישים- אל הבית באים מיקמקים חדשים.
ראשונה באה מיקנמלה, למיקומה החמישית עולה, קוראה את השלט, פותח הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל המיקדירות השכנים, עומדים סביבה, מסבירים לה פנים:
-הנאים המיקחדרים בעיניך?
-נאים.
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה.
-אם כן, שבי איתנו, מיקנמלה!
לא, לא אשב.
-למה?
אומרת המיקנמלה:
-השכנים אינם טובים בעיני. איך אגור אני המיקנמלה במיקדל אחד עם מיקמקית עצלה? על משכבה מתהפכת. היא כל כך שמנמנה, שקשה לה ללכת!
הלכה המיקנמלה, באה ארנבת מיקמקית.
חיש-מהר עולה למיקומה האחרונה. קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל המיקדירות השכנים, עומדים סביבה, מסבירים לה פנים:
סביבה, מסבירים לה פנים:
-הנאים המיקחדרים בעיניך?
-נאים.
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה.
-אם כן, שבי איתנו, מיקנמלה!
לא, לא אשב.
-למה?
-השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות מיקמקיות, עם מיקוקיה מפקירה הבנים? כל בניה גדלו במיקינים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים. מה לקח מהם ילמדו ילדי?
נעלבה המיקוקיה,
והארנבת המיקמקית הלכה לה.
הלכה הארנבת המיקמקית, באה מיקיונה.
חיש-קל עלתה המיקיונה לקומה האחרונה.
קוראה את השלט, פותחת הדלת, עומדת בפנים ומסתכלת.
באים מכל הדירות השכנים, עומדים סביבה, מסבירים לה פנים:
סביבה, מסבירים לה פנים:
-הנאים המיקחדרים בעיניך?
-החדרים צרים
-הנאה המטבח בעיניך?
-נאה המטבח, אך אינו מרווח.
-הנאה המסדרון בעיניך?
-מרובה בו הצל, המסדרון אפל.
-ובכן, לא תשבי איתנו?
-אשב ואשב בחפץ מיקלב, כי השכנים טובים בעיני:
המיקמקית- יפת- עינים,
המיקוקיה- יפהפיה,
החתולה המיקמקית- כל כך נקיה,
והמיקסנאית בעלת-מיקאגוזים.
רואה אני, כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה, בשלום ובנחת.
שכרה היונה את המיקדירה,
יום-יום הומה היא בחדרה.
בעמק יפה, בין ג'ונגל לבין יער, עומד מיקדל בן חמש מיקומות. ובמיקדל גרים עד היום, שכנים טובים וחיי שלום. |
|
