|
מיק-מוקי
|
20/06/2013 |
פעם אחת,
בתוך מיקמק סיטי,
חי לו מיקמק קטן.
מיקמק בצבע כתום שקראו לו מוקי.
היו לו המון מיק-אחים ומיק-אחיות בשלל צבעים.
כולם היו תמיד ביחד, כמו מיקמק אחד גדול וצבעוני. רק מוקי אהב ללכת לבד כמו מיקמק קטן. הוא אהב לטייל במיקמק סיטי ולפגוש מיקמקים אחרים, בשלל צבעים, גדולים וקטנים ואפילו ממוקמקים.
בוקר אחד, מוקי הלך רחוק מאוד.
העיר הייתה שקטה ושוממת ופתאום, במרכז העיר, מיקמקית כחולה וקטנה עמדה ובכתה.
"אני לא מבין," חשב לעצמו מוקי "למה שילדה תבכה באמצע העיר לבדה?".
מוקי התקרב מעט אל המיקמקית הבוכה. הוא התקרב עוד קצת. עיניה של המיקמקית היו אדומות ונפוחות מבכי.
"למה את בוכה, חמודה?" שאל מוקי. "אי...אי..איבדתי את ההורים שלי..." ענתה המיקמקית (ששמה היה נילי) והמשיכה לבכות. "אני מבטיח לך שאני אעזור לך, חמודה." אמר מוקי כדי להרגיעה.
מוקי קרא לכל המיקמקים האחרים בשלל צבעים, גדולים וקטנים ועוד רבים אחרים. ביחד, הם מצאו את הוריה של נילי והוריה הודו למוקי על שמצא את ביתם. מאז, מוקי ונילי חברים טובים מאוד. |
|
