×

   
קהילה - היצירות של קיפיקיפי
קיפיקיפי
4
1

סיום חדש לסרט המסע לכוכב המינימיקים 18/07/2013

לאחר שזואי, מקס, סאני, ג'ימבו וקיפ הצילו את המצב הם גילו שהשפעת הגביש הוא לזמן מוגבל בלבד ולאחר כמה ימים כל המינימיקים הפכו שוב לרשעים וגדולים. אז הם הלכו לרועת המינימיקים כדי לשאול אותה מה לעשות. הם הגיעו לרועת המינימיקים והיא הסבירה להם, שאין עוד דרך להפוך אותם לנורמאליים בחזרה. הגביש היה הדבר היחיד שידעתי שיכול לעצור מינימיקים , אני מצטערת. אז החבורה חזרה למיקמק סיטי. בינתיים במיקמק סיטי ראש העיר החליט לעשות ישיבה גדולה של כל המיקמקים ראש העיר שאל את האנשים, האם יש משהו שיודע מה לעשות בעניין המינימיקים ואז שתקו כל המיקמקים כי הם פחדו בכלל להתקרב אל כל המינימיקים. אבל איש אחד צעק: "לי יש רעיון!" ראש העיר לא ראה מי צעק כי היו הרבה מאוד מיקמקים שם. ואז אותו איש צעק: "זה אני, הגנרל!" ראש העיר הסתכל עליו: אה, הגנרל! מה הרעיון שלך? הגנרל אמר, שצריך להילחם במינימיקים. ראש העיר ענה לו: "בדרך כלל אני לא מסכים אתך בקשר למלחמות, אבל במקרה הזה אני מסכים אתך". בינתיים החבורה הגיעה סוף סוף למיקמק סיטי ומקס ראה את אבא שלו, הגנרל, מכין את כל הצבא למלחמה. מקס שאל את אביו: "למה אתה מכין את כל הצבא למלחמה?" ענה לו אביו: "אנחנו עומדים להלחם במינימיקים!" מקס אמר לאביו: "אבא, אל תעשה את זה! בבקשה, אנחנו נוכל להציל את כל המינימיקים!" אביו ענה לו: "אני יודע כמה חשובים לך המינימיקים, אבל במקרה הזה אין בררה אלא להלחם בהם." מקס אמר לו: "אבא, זה בלתי אפשרי לנצח אותם, אלה כוחות שאתה לא מכיר!" אך אבא שלו כבר לא התייחס אליו. מקס צעק: "אבא, אני רוצה שפעם אחת בחיים תקשיב לי!" אך אביו שוב לא התייחס והלך ממקס. בינתיים חיילי הצבא אמרו לגנרל, שהם מוכנים להתקיף. הגנרל הביא את כולם לאזור בו יש הכי הרבה מינימיקים. הם ראו שם הרבה מינימיקים, הגנרל קרא: "עשר שניות להתקפה! עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת - התקפה!!!" כל חייל הלך לתקוף מינימיק אחד והיה שם מינימיק גדול והגנרל החליט שהוא יתקוף אותו. הגנרל רץ לעברו של המינימיק הגדול ומקס בדיוק ראה אותו ואמר לו: "אבא, לא! זה מסוכן מדי! אך הגנרל לא הקשיב לו והמשיך לרוץ. כשהגנרל הגיע אל המינימיק הגדול המינימיק נשף על הגנרל כמות ענקית של אש ולא סתם אש זו הייתה אש חזקה עד שהיא הייתה סגולה וכל האש הזאת דחפה את הגנרל לפינה. כשהחיילים ראו את זה, מיד הם באו לעזרתו של הגנרל ומקס ישר דחף את כולם ואמר: "זוזו! זה אבא שלי!זוזו!" מקס ראה את כל עורו של הגנרל שרוף מאש, מקס התקרב אל אביו והגנרל עוד הצליח לנשום קצת והגנרל אמר למקס: "אני מצטער שלא הקשבתי לך ואז נשימתו של הגנרל פסקה". ראש העיר החליט לעשות עוד ישיבה של כל המיקמקים וראש העיר אמר: "אנחנו צריכים לקחת צעדים נואשים כדי להחזיר את המינימיקים לעצמם. אז הרבה מיקמקים שאלו אותו: "מה אתה מציע לעשות?" ראש העיר ענה: "אנחנו צריכים לשאול את המיקשפה, מה עושים." אך כולם אמרו לו: "זה לא מסוכן לשאול המיקשפה?" ראש העיר אמר: "זה יכול להיות מסוכן, אבל אין לנו ברירה." אז ראש העיר שלח את החבורה ללכת אל המיקשפה והם שאלו אותה: "גברת מיקשפה, את מוכנה לעזור לנו להציל את המינימיקים? והמיקשפה אמרה: "כן, אני יכולה לעזור לכם, אבל אתם צריכים להביא לי את המצרכים למיק שיקוי מיוחד שיכול להציל את כל המינימיקים". אז החבורה שאלה אותה: "אילו מצרכים את צריכה?" היא ענתה: "אני צריכה פרח מיקטרופי ממיקאפריקה, ואני צריכה גוש שלג מיקקר במיוחד ממיקאנטאקטיקה והדבר האחרון הוא קשקשי מיקטרולים מדרום מיקאמריקה." החבורה אמרה: "אנחנו נביא אותם בהקדם האפשרי!" החבורה לקחה את החללית שלהם וטסה למיקאפריקה, הם ראו שם הרבה מאוד צמחים מיקטורפים והרבה חיות מיקטורפות כך שהם היו צריכים להיזהר שם מאוד. הם הגיעו למקום שהמיקשפה אמרה להם והיה רשום בפתק שהצמח במרחק עשרת אלפים ושניים מיקילומטרים מכאן, שזה בערך שלושה סנטימטרים אמתיים מכאן. פתאום הם ראו צמח קטן וחמוד, שהיו בטוחים שזה הצמח שהם צריכים לקחת אתם, אבל מקס אמר להם, שרשום בפתק, שהצמח אמור להיות בגודל חמישה עשר מטרים ופתאום הם ראו לידם צמח ענקי לגמרי וזואי שאלה: "איך אנחנו אמורים לקחת את הצמח הזה אתנו?" אבל קיפ אמר: "יש לי רעיון, אנחנו יכולים לשבור את הצמח לחלקים ולהכניס אותו לחללית." אז החבורה עשתה מה שקיפ אמר ובאמת הצליחו להכניס אותו לחללית. התחנה הבאה הייתה מיקאנטרטיקה, הם היו צריכים להביא שלג מיקקר במיוחד וזאת לא הייתה בעיה גדולה, הם פשוט לקחו שלג וחזרו לחללית. התחנה הבאה הייתה דרום מיקאמריקה, הם מצאו שם מיקטרול אחד קטן וזואי הרימה אותו ואמרה: "וואו איזה מיקטרול חמוד!" מקס אמר לזואי: "זואי, את מוכנה כבר לקחת ממנו קשקשים?" זואי ענתה לו: "בסדר". אבל ברגע שלקחה ממנו כמה קשקשים, הגיעו המון מיקטרולים קטנים. המיק טרולים קשרו אותם והביאו אותם למלך המיקטרולים. סאני שאל אותם: "מה אתם רוצים מאיתנו?" "אנחנו לא רוצים כלום" ענה מלך המיקטרולים. "אז למה קשרתם אותנו?" שאל ג'ימבו. "קשרנו אתכם כי רציתם לקחת מאיתנו קשקשים!" ענה מלך המיקטרולים, אבל אני מוכן לתת לכם קשקשים בתנאי אחד. "איזה תנאי? שאל מקס: "בתנאי שתאכלו את הדבר הכי נורא בעולם! תפוח עץ! קיפ שאל: "מה כל כך נורא בזה?" מלך המיקטרולים ענה: "זה ממש דוחה!" "טוב!" אמר מקס: "אני באמת קצת רעב, אני אוכל את התפוח." "טוב" אמר מלך המיקטרולים "קח". כשמקס גמר לאכול, המיקטרולים שחררו את החבורה ונתנו להם קשקשי טרול. החבורה נכנסה לחללית ומקס אמר תודה למיקטרולים. מקס אמר: "יש! סוף סוף סיימנו! כשהחבורה הגיעה למיקשפה עם הדברים המיקשפה אמרה: "יש בעיה עם השלג שהבאתם! הוא לא שלג מיוחד!" מקס אמר: "באמת מהרנו מאוד עם השלג." לחבורה לא הייתה בררה אלא לחזור למיקאנטרטיקה. החבורה הגיעה למיקאנטרטיקה וחיפשו הרבה זמן את השלג המיוחד, עד שהם הגיעו למקום בו הם ראו דוב גדול במיוחד וראו שלידו יש את השלג המיוחד. הם הלכו בשקט והצליחו לקחת מהשלג, אבל כשהם חזרו לחללית, הדוב הגדול ראה אותם ותפס את החללית בידיו הענקיות וריסק אותה לגמרי. החבורה מהר קפצה מן החללית בזמן והדוב הגדול אמר: "מי מעז לקחת מהשלג המיוחד שלי? אז החבורה אמרה: "אנחנו לקחנו אותו". הדוב הסתכל עליהם ושאל: "למה אתם לקחתם לי?" החבורה הסבירה לדוב הגדול, שהם מצטערים, אבל הכוכב שלהם בסכנה והם חייבים לקחת את השלג כדי ליצור שיקוי שיציל להם את העולם מאבדון. אז הדוב הרשה להם לקחת מהשלג שלו. אבל מקס אמר: "אתה הרסת לנו את החללית! הדוב אמר: "אין בעיה, אתם תוכלו לעלות על גבי ואני אביא אתכם אל ביתכם ממש מהר!" הדוב התחיל לרוץ מהר מאוד, ותוך שעה הם הגיעו. כשהם הגיעו מקס אמר לדוב: "תודה רבה לך" החבורה הגיע אל המיקשפה ונתנו לה את השלג המיוחד. והמיקשפה הכינה את השיקוי ונתנה אותו למקס. החבורה חשבה איך לתת למינימיקים את השיקוי וקיפ הציע: "באותה הדרך שהכול התחיל! נשים להם את השיקוי בנקטר הצוף!" כל החבורה הסכימה עם קיפ ועשו זאת. כל המינימיקים באו לשתות את הנקטר וחזרו להיות נורמאליים. מקס הלך אל המיקשפה ואמר לה: "תודה רבה לך על הכל, אבל את תוכלי לעזור לי בדבר אחד אחרון?" "בשמחה!" אמרה המיקשפה "רק, מה אתה צריך? אני רוצה שתרפאי את אבא שלי הגנרל!" המיקשפה הסכימה וריפאה את הגנרל. "תודה רבה לך!" אמר מקס למיקשפה "להתראות לך!"
מאז אותו יום כל המיקמקים חיים בשלום ובשמחה עם המינימיקים שלהם וכשהגיע יום המינימיקים השנתי מקס קיבל מינימיק יפה משלו ובעולם של מיקמק החיים היו מושלמים!
5
42
2823


  הוספת תגובה
שם מיקמק
תגובה
 
 
18/02/2021   16:21 מרינט737 42
מילה אחת - מותח
27/10/2013   20:52 לקי1245 41
סבבה
31/08/2013   12:51 קיפיקיפי 40
תודה על כל התגובות היפות.
28/08/2013   21:42 סוני112 39
מיוחד, מקורי - קלאסי!
26/08/2013   09:58 רונלדו611 38
זה מעניין
25/08/2013   20:18 אוריעקב 37
כל הכבוד יפה
25/08/2013   19:15 נוקה2 36
הסיפור מאוד מאוד יפה
25/08/2013   12:01 קוואריוס 35
יפה!
25/08/2013   09:43 רוני2967 34
איזה יפה כל הכבוד!
25/08/2013   09:18 גרגר1212 33
יפה
25/08/2013   09:02 קייט1230 32
יפה וטוב
24/08/2013   12:41 מיקצו2 31
יפה
24/08/2013   11:23 5עומימי 30
וואו סיפור מגניב
24/08/2013   10:49 קישמיש 29
מגניב
24/08/2013   00:44 1618בלום 28
100 מם
23/08/2013   17:27 אביחי1000 27
מהמם
23/08/2013   13:08 אורן71 26
טוב
23/08/2013   11:17 חולי127 25
טוב מאוד
23/08/2013   11:10 מיקליאור0 24
הספור יפה
23/08/2013   10:50 ירוקי845 23
הסיפור הכי יפה שקראתי בחיי
23/08/2013   00:02 ענבר 22
מהמם
22/08/2013   19:25 מירי338 21
הסיפור הכי יפה והוא ממקמק
22/08/2013   19:24 ענבר 20
כל הכבוד!
22/08/2013   17:38 מופי 656 19
מהמם
22/08/2013   15:18 הקול246 18
מאוד מאוד יפה
22/08/2013   15:14 2מקסניר 17
ממש ממש יפה
22/08/2013   15:12 אפשר3 16
מגניב ממש יפה ממקמק
22/08/2013   14:52 ניסגן 15
ממש יפה מאוד
22/08/2013   14:48 PKTKKBS 14
ממש אמיתי
22/08/2013   14:44 עמית992 13
נהדר
22/08/2013   14:35 tamar132 12
הסיפור מאוד מעניין!!!
22/08/2013   14:33 שילתיפרח78 11
100-מם! כל הכבוד
22/08/2013   14:13 עמית992 10
ממש יפה
22/08/2013   14:11 ביביבי321  9
קול
22/08/2013   13:35 פומהמתוקי  8
יפה
22/08/2013   13:32 יריןמלך5  7
יפה
22/08/2013   12:55 ניצניץ01  6
סיפור ממש יפה! הייתי שמחה לראות את המינימק החדש של מקס.
11/08/2013   09:53 אופירעשת  5
יפה
03/08/2013   17:31 שיבר  4
יפה
02/08/2013   22:43 אוביי  3
מושקע
01/08/2013   19:08 לבבית57  2
יפה
01/08/2013   12:12 איקיפיקי  1
מרגש
אודות החברה           נגישות מדיניות פרטיות תנאי שימוש צור קשר