|
מינוקיו
|
04/08/2013 |
יום אחד מיקמק זקן ישב וחשב:"יהיה נחמד אם יהיה לי חבר קטן" הוא ליטף את זקנו. יום אחד עלה בראשו של המיקמק הזקן רעיון: הוא יכרות עץ מהיער ויכין לו חבר קטן! הסבא הזקן הלך לכרות עצים, עוד ועוד גזמים וקרשים עלו לערמה. הזקן שם את הגזעים בעגלה וכך חזר לביתו. הזקן הניח את העץ והחל בעבודה. כרת,נסר,חתך,ישר וכ"ו וכ"ו.."איזה מהנה הולך להיות" מלמל הסבא הזקן. כשהזקן סיים את העבודה עמד לידו בובה. עם אף עץ קצר, שיער שחרחר, עיניים ירוקות, סרבל אדום וכובע ירוק עם נוצה על ראשו. עכשיו, לחשש הסבא וליטף את הבובה. איך אני אקרא לך? הסבא חשב וחשב ולא הייתה לו תשובה. אני אקרא לך מינוקיו על שם אבי! כן,מינוקיו, שם מצוין! טוב, אני צריך ללכת לישון מחר יום עבודה! הלך הסבא וכיבה את האור בחדר העבודה. או, הלוואי שתהיה ילד אמיתי. והסבא הלך לישון. כשהסבא קם הוא שם רעשים נוראים מהמטבח הוא קם וקפץ בבהלה. גנב? פורץ? מי זה שם? אני הולך לתפוס אותך! כשהסבא נכנס למטבח הוא ראה את מינוקיו חי ונושם אוכל פרוסת לחם עם גבינה. זה נס משמיים! צהל הסבא ורקד עם מינוקיו. אתה צריך ללכת לבית הספר, אמר למינוקיו. וכך, המשיכו חייו היפים של סבא ומינוקיו. אל תחשבו שכך זה נגמר-למינוקיו היה יום הולדת, וגם לסבא הם חגגו ביחד חגים ורקדו ביחד ריקודים.
אז ככה עד היום הם חוגגים באושר יושר ועושר
הסוף |
|
