|
זואי ושבעת הגמדים
|
05/08/2013 |
היה היו פעם, בארץ רחוקה, מלך ומלכה.
כשהמלכה עמדה ללדת, אמרה:" הלוואי ותהיה לי בת יפהפייה ששערה שחור כעורב, פיה אדום כדם ועורה לבן וצח , כמו שלג".
ואמנם, נולדה להם בת יפהפייה, כזאת בדיוק. קראו לה זואי.
אבל יום אחד מתה המלכה, והמלך התחתן עם אישה אחרת מיקיאוולי .
המלכה החדשה מיקיאוולי, אמה החורגת של שלגיה, קנאה ביופייה הרב של הנסיכה זואי. יום יום שאלה את ראי הקסמים שלה הכונה מונדו: "ראי קסמים, אמר לי, ספר: מי מכולן היפה ביותר?"
והראי היה עונה: "רק את, גבירתי המלכה, הכי יפה בממלכה."
אבל יום אחד, כאשר התבגרה שלגיה והייתה לנערה, אמר הראי למלכה "את יפה , מלכתי, ויפה שמלתך אבל זואי יותר יפה ממך".
כאשר שמעה זאת המלכה , התפוצצה מרוב כעס. היא קראה לצייד ואמרה לו : "קח את שלגיה ליער- והרוג אותה."אבל הצייד טוב הלב ריחם על זואי, וכשהגיעו ליער אמר לה: "ברחי הרחק מכאן ואל תחזרי לארמון!" הלכה זואי המסכנה לבדה ביער , ולפתע ראתה בית קטן וחמוד. היה זה ביתם של שבעת הגמדים. נכנסה זואי אל הבית ומצאה בו שבע מיטות קטנות, ושבע צלחות קטנות על השולחן , ושבע כוסות קטנות , ושבעה כסאות קטנים. זואי הייתה רעבה וצמאה. היא אכלה את האוכל שנותר בצלחות, שתתה מעט, ואחר כך סידרה וניקתה את הבית. לבסוף הייתה עייפה , שכבה על אחת המיטות הקטנות – ונרדמה.
בערב חזרו שבעת הגמדים הביתה. הם ניגשו אליה בשקט בשקט והאירו עליה בפנסיהם הקטנים. "איזו נערה יפה!" אמרו. "וכמה יפה סידרה את הבית!"
כשהתעוררה זואי ביקשו ממנה הגמדים להישאר איתם ולגור בביתם. זואי שמחה מאוד, ונשארה בביתם של הגמדים.
כל בוקר יצאו שבעת הגמדים לעבודה, וזואי טפלה בבית ובגינה והכינה להם ארוחות נפלאות.
המלכה הרעה מיקיאוולי הייתה בטוחה שזואי מתה ביער, ולא דאגה. אבל בוקר אחד, חזרה ושאלה את ראי הקסמים מונדו:
"ראי קסמים, אמור לי, ספר: מי מכולן היפה ביותר?"
והנה, כמה התרגזה כשהראי ענה לה: "את יפה, מלכתי, יפה ועוד איך אך זואי שביער – יפה ממך."
היא בחרה תפוח גדול ושמה בו רעל. אחר כך התחפשה למוכרת תפוחים ויצאה ליער.
עד מהרה הגיעה אל בית הגמדים ודפקה על הדלת: "טוק טוק! תפוחים טובים, תפוחים טעימים!"
שמעה זואי והציצה החוצה מבער לחלון.
המלכה המחופשת הושיטה לזואי את התפוח היפה ביותר ואמרה לה: "זה בשבילך, במתנה. אכלי, ילדתי, אכלי, זה בריא!".
זואי נגסה בתפוח העסיסי – ומיד נפלה ארצה, ללא רוח חיים. והמלכה הרעה שבה לארמון, מרוצה מאוד. כשחזרו הגמדים הביתה וראו את זואי המעולפת , היו בטוחים שהיא מתה. הם בכו ובכו, כל הלילה. למחרת בבוקר השכיבו אתז ואי בתוך תיבת זכוכית והניחו את הארון על ראש הגבעה, לבוא לשם כל יום ולהסתכל בפניה היפים.
יום אחד עבר שם נסיך צעיר ויפה בשם מקס, רכוב על סוס לבן. הוא ראה את תיבת הזכוכית שעל הגבעה , התקרב והציץ פנימה.
"איזו נערה יפהפיה!" אמר בלבו.
בערב, כשהגמדים חזרו הביתה, ביקש מהם נסיך מקס: "הרשו לי לקחת לארמוני את היפהפיה שבתיבת הזכוכית!"
הגמדים לא רצו להיפרד מזואי, אך לבסוף החליטו שמוטב לה להיות בארמונו של הנסיך; הרי שם ישמרו עליה מכל משמר, יומם ולילה!
ביקש הנסיך להרים את תיבת הזכוכית, ולפתע נתקל באבן והתיבה נשמטה מידיו. מעצמת המכה, נפל פלח התפוח מפיה של זואי והיא פקחה את עיניה. באותו רגע הבחינה בנסיך מקס – ומיד התאהבה בו, והוא בה.
איזו שמחה הייתה בבית הגמדים! הם רקדו סביב זואי כל הלילה, ובבוקר נפרדו ממנה לשלום בחיבוקים ונשיקות.
הנסיך מקס העלה את זואי על סוסו הלבן, ויחד יצאו לרכוב אל הארמון. באותו בוקר, כמו בכל בוקר, שאלה המלכה את ראי הקסמים: "ראי קסמים, אמר לי, ספר:
מי מכולן היפה ביותר?"
במשך זמן רב ענה לה הראי: רק את, מלכתי." אך באותו בוקר שוב אמר:
"את יפה, מלכתי, ויפה שערך אבל זואי שעל הסוס יפה ממך."
מרוב כעס והפתעה, נפלה המלכה מיקיאוולי הרעה ארצה – ומתה.
זואי והנסיך מקס ערכו בארמון נשף חתונה מפואר, ושבעת הגמדים היו האורחים הכי חשובים בנשף. מאז חיו כולם באושר ובעושר – עד עצם היום הזה. |
|
