|
זואי ושבעת המיקמקים (לתחרות הסיפורים)
|
13/08/2013 |
יום מיקמקי אחד בארץ רחוקה חיו להם מיק-מלך ומיק-מלכה. למיק מלך קוראים מונדו ולמיק מלכה קוראים אלכסיס. אחרי כמה שנים המלכה אלכסיס עמדה ללדת ואמרה : הלוואי שתהיה לי בת יפהפייה ששערה שחור כעורב , פיה אדום ונוצף ולעורה צבע נדיר ויפהפה. וכך היה. נולדה להם בת יפהפייה , כזאת בדיוק , ולכן קראו לה זואי. אבל יום אחד המיק מלכה אלכסיס נפטרה והמיק מלך מונדו התחתן עם אישה אחרת. למיק מלכה החדשה קראו מיקיאוולי. היא הייתה אימה החורגת של זואי. היא קינאה ביופייה הרב של זואי. יום יום שאלה מיקיאוולי המלכה את ראי הקסמים שלה : ראי קסמים , אמור לי , ספר , מי מכולן היפה ביותר? והראי היה עונה : רק את , גבירתי המלכה , הכי יפה בממלכה. אבל יום אחד , כאשר בגרה זואי והייתה לנערה , אמר הראי למלכה : את יפה מלכתי ויפה שמלתך , אך זואי יותר יפה ממך. כאשר שמעה זאת המלכה מיקיאוולי , התפוצצה מרוב כעס. היא קראה לאקסל הצייד ואמרה לו : "קח את זואי ליער- והרוג אותה."אבל אקסל טוב הלב ריחם על זואי, וכשהגיעו ליער אמר לה אקסל : "ברחי הרחק מכאן ואל תחזרי לארמון!" הלכה זואי המסכנה לבדה ביער , ולפתע ראתה בית קטן וחמוד. היה זה ביתם של שבעת המיקמקים. נכנסה זואי אל הבית ומצאה בו שבע מיטות קטנות, ושבע צלחות קטנות על השולחן , ושבע כוסות קטנות , ושבעה כסאות קטנים. זואי הייתה רעבה וצמאה. היא אכלה את האוכל שנותר בצלחות, שתתה מעט, ואחר כך סידרה וניקתה את הבית. לבסוף הייתה עייפה , שכבה על אחת המיטות הקטנות – ונרדמה.
בערב חזרו שבעת המיקמקים הביתה. הם ניגשו אליה בשקט בשקט והאירו עליה בפנסיהם הקטנים. "איזו נערה יפה!" אמרו. "וכמה יפה סידרה את הבית!"
כשהתעוררה זואי ביקשו ממנה המיקמקים להישאר איתם ולגור בביתם. זואי שמחה מאוד, ונשארה בביתם של המיקמקים.
כל בוקר יצאו שבעת המיקמקים לעבודה, וזואי טפלה בבית ובגינה והכינה להם ארוחות נפלאות.
המלכה מיקיאוולי הייתה בטוחה שזואי נפטרה ביער, ולא דאגה. אבל בוקר אחד, חזרה ושאלה את ראי הקסמים:
"ראי קסמים, אמור לי, ספר: מי מכולן היפה ביותר?"
והנה, כמה התרגזה כשהראי ענה לה: "את יפה, מלכתי, יפה ועוד איך אך זואי שביער – יפה ממך."
היא בחרה תפוח גדול ושמה בו רעל. אחר כך התחפשה למוכרת תפוחים ויצאה ליער.
עד מהרה הגיעה אל בית המיקמקים ודפקה על הדלת: "טוק טוק! תפוחים טובים, תפוחים טעימים!"
שמעה זואי והציצה החוצה מבער לחלון.
המלכה הרעב מיקיאוולי המחופשת הושיטה לזואי את התפוח היפה ביותר ואמרה לה: "זה בשבילך, במתנה. אכלי, ילדתי, אכלי, זה בריא!".
זואי נגסה בתפוח העסיסי – ומיד נפלה ארצה, ללא רוח חיים. והמלכה מיקיאוולי הרעה שבה לארמון, מרוצה מאוד. כשחזרו המיקמקים הביתה וראו את שלגיה המעולפת , היו בטוחים שהיא נפטרה. הם בכו ובכו, כל הלילה. למחרת בבוקר השכיבו את זואי בתוך תיבת זכוכית והניחו את הארון על ראש הגבעה, לבוא לשם כל יום ולהסתכל בפניה היפים.
יום אחד עבר שם נסיך צעיר ויפה, ששמו מקס רכוב על סוס לבן. הוא ראה את תיבת הזכוכית שעל הגבעה , התקרב והציץ פנימה.
"איזו נערה יפהפייה!" אמר בלבו.
בערב, כשהמיקמקים חזרו הביתה, ביקש מהם מקס הנסיך: "הרשו לי לקחת לארמוני את היפהפייה שבתיבת הזכוכית!"
המיקמקים לא רצו להיפרד מזואי אך לבסוף החליטו שמוטב לה להיות בארמונו של מקס ; הרי שם ישמרו עליה מכל משמר, יומם ולילה!
ביקש מקס להרים את תיבת הזכוכית, ולפתע נתקל באבן והתיבה נשמטה מידיו. מעוצמת המכה, נפל פלח התפוח מפיה של זואי והיא פקחה את עיניה. באותו רגע הבחינה במקס הנסיך – ומיד התאהבה בו, והוא בה.
איזו שמחה הייתה בבית המיקמקים! הם רקדו סביב זואי כל הלילה, ובבוקר נפרדו ממנה לשלום בחיבוקים.
מקס העלה את זואי על סוסו הלבן, ויחד יצאו לרכוב אל הארמון. באותו בוקר, כמו בכל בוקר, שאלה המלכה מיקיאוולי את ראי הקסמים: "ראי קסמים, אמר לי, ספר:
מי מכולן היפה ביותר?"
במשך זמן רב ענה לה הראי: רק את, מלכתי." אך באותו בוקר שוב אמר:
"את יפה, מלכתי, ויפה שערך אבל זואי שעל הסוס יפה ממך."
מרוב כעס והפתעה, נפלה המלכה הרעה ארצה – ומתה.
זואי ומקס ערכו בארמון נשף חתונה מפואר, ושבעת המיקמקים היו האורחים הכי חשובים בנשף. מאז חיו כולם באושר ובעושר – עד עצם היום הזה. |
|
