|
סיפור- מיקה הכיפה אדומה
|
14/08/2013 |
מיקה הכיפה אדומה
היה היתה פעם , בארץ רחוקה רחוקה , ילדה קטנה וחמודה. קראו לה מיקה , אמא של מיקה רצתה להפתיע אותה , ותפרה לבתה שמלה אדומה. מיקה נראתה כל כך מתוקה בבגד החדש , אז כולם התחילו לחבב מאוד את מיקה והכי אהבה אותה סבתא שלה . רק חבל שהבית הקטן שלה היה רחוק , ממש בצד השני של היער . והנה , יום אחד אפתה אמה של מיקה לחם טרי והכינה גם ריבה. אמא של מיקה אמרה: קחי את אלה לסבתא . בקשה אמא ממיקה כי סבתא שלה חולה וצריכה אוכל . יצאה אז מיקה מביתה , והלכה דרך היער אל הבית של סבתא , עם הלחם ועם הריבה שלקחה בסל שאמא שלה נתנה לה. הלכה מיקה לאורך כל השביל , ולפתע פגשה שם את הזאב הגדול. רחרח אז הזאב את המטעמים שהיו בסל שלקחה אתה מיקה. הוא רצה לטרוף הכול. אבל הוא מאוד פחד מהציד, שהסתובב ביער. רגע , רגע , לאן את הולכת מפה? חיך לו אז הזאב. מיקה לא ידעה כזה זה מסוכן לדבר עם זאבים ערמומיים. אני מביאה כמה מאכלים, לחם וגם ריבה אל סבתא שלי החולה. היא שוכבת במיטה . סיפרה. גם אני רוצה לבקר את סבתא , אמר אז הזאב, וכאלו נאנח. אבל אני חייב קודם לסדר משהו דחוף. הזאב רץ מהר עכשיו , כדי להגיע ראשון אל הבית של סבתא. מיקה המשיכה להנות מן הדרך, שרה וגם קטפה זר פרחים עבר סבתא שלה. כך, כמובן, הצליח הזאב להגיע לפניה, והוא מהר רץ לבית של סבתא של מיקה ודפק על דלתה. מי זה שם? נשמע קולה של סבתא של מיקה. זו אני נכדתך,מיקה. ענה לה הזאב בקול דק של ילדה. הכנסי, הכנסי, נכדתי היקרה. הזמינה סבתא את מיקה להיכנס. וכאשר ראתה סבתא שזה הזאב היא צעקה בבהלה וקפצה החוצה מן החלון. היא רצה בכל הכוח, כדי לקרוא לצייד, מהר מהר ככל שיכלו הרגליים שלה לרוץ. אז לבש הזאב בינתיים את הכובע והפיגמה של סבתא. והוא החליט להתחפש כדי שלא יכירו אותו נכנס הזאב למיטה הוא כיסה את עצמו בשמחה , שכב וחיכה שמיקה תגיע. הוא לא חכה זמן רב, והנה כבר מיקה הגיעה. היא דפקה על הדלת. מי זה שם? שאל אז הזאב בקולו כמו של סבתא. זו נכדתך , מיקה. נשמעה התשובה. הכנסי , הכדתי החביבה, אמר אז הזאב. הנה הדלת אינה נעולה. נבהלה מיקה מאוד, כאשר ראתה שסבתא השוכבת שם במיטה נראית כל כך משונה. בואי , חמודה ,תני נשיקה קטנה לסבתא שלך , הזאב אמר. מיקה התקרבה עכשיו לאט ובפחד אל המיטה. למה יש לך אוזנים כאלה גדולות סבתא? שאלה. זה כדי שאוכל לשמוע אותך טוב יותר, נכתי החביבה... ענה לה אז הזאב הרשע. מיקה התקרבה עוד צעד קטן לעבר הזאב ושאלה ולמה יש לך עיניים כאלה גדולות סבתא? זה כדי שאוכל לראות אותך, טוב יותר, נכדתי החביבה. ענה הזאב בואי, התקרבי קצת, כדי שסבתא תוכל לראות כמה את יפה ... מיקה התקרבה עוד שלוש צעדים קטנים אל המיטה. היא הייתה ממש מבהלת עכשיו, כשראתה את כל השנויים אצל סבתא שלה. אבל למה יש לך אף גדול כל כך ,סבתא? רעד קולה של מיקה. כדי שאוכל להריח אותך טוב יותר, נכדתי החביבה. הזאב ענה. בואי , שבי כאן לידי, ותראי לסבתא איזה דברים טובים הבאת ה בתוך הסל שלך. מיקה לקחה את הסל שלה עם הלחם וגם הריבה שהכינה לה אמא של מיקה עבור סבתא החולה, והניחה אותם על השמחה , קרוב מאוד לזאב. אבל לה יש לך שיניים כזה ענקיות סבתא? שאלה מיקה. זה , נכדתי החביבה, כדי שאני אוכל לטרוף אותך טוב יותר ! קרא אז הזאב. הוא חשף את שיניו הגדולות ומיד קפץ מהמיטה במהירות ישר לעבר מיקה המסכנה ! בדיוק באותו רגע, נפתחה הדלת במהירות, ואל הבית נכנס אז הצייד!. הוא דמע מה תכנן הזאב מפי סבתא. הזאב פרץ וברח מיד מהבית אבל לא , הצייד האמיץ לא ויתר . הוא יצא מיד לרדוף אחרי הזאב בין העצים שביער, והצליח להשיג אותו ולירות בו. סבתא מהרה הביתה. היא שמעה מהצייד , שעכשיו לא יהיו להם יותר צרות, אחרי שהוא הרג את הזאב הערמומי הזה. אז מיקה הצטרפה אליהם, ושלשתם התישבו לחגוג, בריאים ושלמים , הסווף . |
|
